"ואת עצומים יחלק שלל", ישעיהו, נ"ג, י"ב:

יכול כזוגות תנאים ואמוראים לא אלה כהאבות הקדושים אלה שאין אדם נוגע במשל חברו כמלוא הנימה ולכן בעיסקי חב"ד חג"ת בפנימיות חו"ב חו"ג אסור לנו להתעסק אלה תיקון קטן בתחתית תפארת ואחר כך מיד לנהי"ם וככה עולה בחינת שכאילו מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אף על פי שבאמת זה רק מצד חביבות ובאמת לא תופס לעומת מעשה האבות שום ממשות אלה רק חביבות הדבר והמצווה של כיסופי הרצוא דקדושה של הצדיקים להתעלות במעלות הקדושה והצדיקות, - שבן כזה קטן של אבות כאלו גדולים מנסה להיות כמוהם.

לכן הישאיר יעקוב שלימא ישראל סבא קדישא עבודה קטנה בתחתית תפארת לא גמורה ולא מסויימת שיוכלו בניו להיתגדל בה ונתנה תורה רשות להיתגדל בה ויגעת ומצאת תאמין ואין דבר העומד בפני הרצון והבא להיטהר מסייעים לו, ומיסתייעה מילתא מסייעתא דשמייא מה שבסייעתא תלייא מילתא, ורצונו של אדם כבודו.

מה גם שבחיצוניות המעטפתית הקליפתית ביותר של חג"ת דתוהו שלושת המלכים הראשונים דתוהו בלע יובב וחושם יש רשות להיתגדל ולתקן וליפעול שאינם ממש פנימיות חג"ת דתוהו ולא שולח יד במלאכת האבות, כי אין אדם נוגע במשל חברו כימלוא הנימה ואין מלכות נוגעת במשל חברתה כימלוא הנימה, כי מי אשר יהרס לבוא בקודש ולא יפגע ובאתר דבוטיטין דנורין מאן יכיל להו, כי אנחנו דורות אחרונים לא בשיעור קומה שלהם ולא בקדמאות שלהם שקדמו וקדמו במעלה להרבה דברים, - ולכן תוך שמירה על הכללים האלו בסוף משיח מולך על כול העולם שמשמה נמשכות נפשות ורוחות הגויים השאינם ישראל ובתיקון הנכון שם מיתנשאים בסוף על כול המין האנושי.

וזהו כתר קיסר של המשיח כהרש"ב (האדמו"ר החמישי של חב"ד), כפי המבואר בירמיה כפרוש מסכת סנהדרין כגון קיסר ופלגי קיסר שבידי משיח כקיסר יהיו סמכויות מינהליות על כול עיסקי כול המין האנושי שבכול כדור הארץ.