"ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה‏ המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו. וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני. שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה. ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה. וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה. כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור. ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה. ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור. ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה. וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר" (שמות כה,לא-מ). '"גביעיה כפתוריה ופרחיה", באה זהב - באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב - אינה באה גביעים כפתורים ופרחים' (מנחות כח,א). 'אינה באה גביעין - אינה צריכה לבא גביעים כפתורים ופרחים' (רש"י). 'כגון שהצבור עניים ועושין אותה מבדיל, אז אינה באה גביעים כפתורים ופרחים. ואולי הטעם בזה כיון דדברים אלו באים רק להדור ולנוי ולשאר מיני מתכיות אינם מייפים. והנה רש״י פירש אינה באה – אינה צריכה לבא גביעים וכו׳, אבל הרמב״ם בפ״ג ה״ד מבית הבחירה כתב אין עושין בה גביעים וכו׳, והנ״מ בין הלשונות מבואר, דלרש״י אם רוצים עושים ולרמב״ם אסור לעשותו, וי״ל בטעמים דרש״י ס״ל דאע״פ שאינם מייפים אך גם אינם מגנים, ולכן תלוי זה ברצון, ורמב״ם ס״ל דגם מגנים הם ולכן אסור לעשותם במנורה של בדיל, ובזה ניחא מש״כ שם בהלכה ד׳ גבי באה זהב באה ככר אינה באה זהב אינה באה ככר [ויובא בסמוך] כתב וז״ל אין מקפידין לעשותה ככר ולא כתב אין עושין כמו שכתב כאן, והיינו טעמא משום דכאן יש חשש גנות, משא״כ התם, ודו״ק' (תורה תמימה). לכאורה גם במתכות אחרות הצורות השונות מייפות את המנורה (ובפרט כשהמנורה עשויה מכסף, כמו שכיום מייפים בצורות שונות וזה משבח אותה), לכן ברור מה שרש"י הבין שאין זה פסול אלא שאין חובה לעשותם, שהרי זה מייפה ולכן אין טעם שיפסול. גם נראה שלרמב"ם אין זה פוסל אלא שאין חובה לעשות בה גביעים וכו', אע"פ שמלשונו קצת משמע שאין לעשות, בכ"ז אפשר שזה כהמשך לקודם שפרט איך לעשות את הגביעים וכו' ושהם מעכבים, שזה אומר שכך חובה לעשות את המנורה כמו שהתחיל את הפרק שזה מהתורה, שעל זה אמר שזה דווקא בזהב אבל בשל מתכת אחרת לא עושים כך, וכוונתו שאין חובה לעשות כמו שפרט קודם, שכיון שהביא קודם כמה זה חמור לכן נקט בלשון חזקה. ולא אמר 'איןאסור לעשות בה' שמשמע שזה אסור, אלא 'אין עושים בה' שאין זה חובה (ומה שבהמשך על כיכר אמר בלשון אחרת זה לא מוכח שבא למעט את הנאמר קודם בגביעים וכו', אלא כל עניין אמר כשלעצמו ולא בא לדייק בלשונו, אלא קודם אמר בלשון שנשמע חזק יותר בשל שקודם פירט כמה זה חמור; ואולי לכן אמר 'וכן' גם כדי לדמות ביניהם בהכול, כדי לומר שאין חובה לעשות גביעים וכו' ולא שאסור, כמו שבכיכר זה לא איסור). בברייתא בגמ' נלמד מהנאמר בפס' "זהב" על כיכר ועל גביעים וכו', ואף נאמר באותה לשון בברייתא כך שמשמע שאותו הדין של כיכר חל גם על גביעים וכו', לכן נראה שגם לרמב"ם אין לדייק שאסור לעשותו זהב (שגם לא מובן מדוע שיאסר, הרי אין זה גורע מיופיו, שלא כדברי הת"ת). נראה שבמקרה שהמנורה לא נעשתה מזהב אין חובה לעשות גביעים וכו' כיון שהם באים לייפות מעבר ליופי של המנורה עצמה העשויה מזהב, ולכן כשלא עשויה מזהב אז אין חובה לעשות צורות שהם כהשלמת היופי על גבי היופי השלם של המנורה עצמה שזה בזהב; ולכן כשאינה מזהב אין חובה לעשות את המעלה הגדולה יותר. נראה שגביעים וכו' זה כנגד התורה, שלכן הסיכום הוא 'נמצאת כל הגביעים שנים ועשרים והפרחים תשעה והכפתורים אחד עשר וכולן מעכבין זה את זה ואפילו חסר אחד מן השנים וארבעים מעכב את כולן' (רמב"ם בית הבחירה ג,ג), שהסיכום הוא 42 כנגד התורה שנאמר בה "ודברת בם" (דברים ו,ז), ולכן אפילו אחד מהם חסר זה מעכב, כמו שאי אפשר לחסר משהו מהתורה. ויש שלושה סוגים (פרחים כפתורים וגביעים) כנגד שלושת חלקי בנ"י (כהנים, לוים וישראלים) שיחד מקיימים את כל התורה ומתקנים את העולם (או כנגד שלושת אבות שהם היסוד שלנו לקבלת התורה ותיקון העולם). הדימוי לשלמות התורה בא כנגד תיקון מעשה העגל (שבמתגלה במקדש), שהתיקון זה ע"י שמירת התורה שבה מתקנים את העולם להיות בשלמות הקדושה (ובמקדש זה במעלה גדולה, ששם ארון הברית), ולכן זה קשור לזהב כנגד מעשה העגל שנעשה מזהב והתורה מתקנת, וגם התורה בשלמותה שזהו התורה בא"י (שכאן עיקר תיקון העולם, שכאן עיקר התורה [ספרי "עקב",מג]) נמשלה בזהב: '"וזהב הארץ ההיא טוב", מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י' וכו' (ב"ר טז,ד). לכן דווקא כשהמנורה עשויה מזהב אז מגלים בה את שלמות התורה ותיקון העולם כתיקון לעגל וחזרה למעלה הגדולה שהייתה קודם החטא שהיו במעמד כלעתיד לבא (ע"ז ה,א), אבל כשאינה מזהב אז אין זה חובה לעשות בה את כל זה כיון שלא מראה חזק את התיקון לחטא ושלמות התורה. אולי גם אפשר שכאשר עשויה מזהב אז חל שהתורה טובה יותר מהכול, "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהלים קיט,עב), אבל כשעשויה משאר מתכות (ואפילו כשעשוי מכסף) אין בזה את הדגש שהתורה טובה יותר מהכול, שזה דווקא כשהמנורה עשויה מזהב שזו המתכת הכי יקרה, אז יש את הדגש שהתורה טובה יותר מהכול, כמו שהגביעים וכו' משבחים שיהיה יותר משובח מהמנורה כשהיא רק מזהב.