לאחר מעמד סיני מה שהדאיג ביותר את הקב"ה הוא שהצורך של בני אדם לפולחן אלוהי ואישי יעביר אותם על דעתם. ולכן בטרם חטא העגל ביקש הקב"ה להכניס את כל המעמד המרומם של סיני לתלם נכון של אמונה ועבודת אלוהים צרופה . ולכן קודם לכל ביקש הקב"ה להזהיר על פולחן של תרגום הדת והאמונה למכרה של כסף וזהב. שהכסף והזהב "מתחרים" לו והכי רציניים לקב"ה .

ועד כדי ההפיכת הזהב והכסף לאלילים. זאת ועוד עוד ביקש הקב"ה שלא יגררו לפולחן של קורבנות שהקב"ה מעדיף להאכיל בני אדם ולא לשחק בהאכלתו שלו כאילו זקוק הוא ללחם. ולפיכך ביקש לכתחילה אך מזבח של אדמה כסמל לאירעיות וחזרה לתכלית האדמה להוציא ממנה לחם מהארץ [הלחם המועדף על הקב"ה הוא כאמור - "לחמי לאישיי - לאנשיי].

לכן מזבח אדמה שבהינף רגע ניתן למחותו ולהמשיך להשתמש באדמה לתכליתה .

להוציא ממנה לחם למאכל בני אדמה [ כאמור : בבחינת לחמי - לאישיי] .

לכן גם מיד התורה מרגיעה כי במצב מעין זה בכל מקום אפשר אך להזכיר את ה' .ומיד הוא בא לברך ולגמול טוב .לאמור לתכלית זו אין צורך כלל בקורבנות .

והנה לאחר חטא העגל עת התברר עד כמה כל האדם כוזב וכי אין הוא האדם עדיין מוכשר לרוחניות צרופה. לפיכך הותרו הקורבנות והתאפשר מזבח יותר מקובע ...

לעתיד בבית שלישי הכל יתבטל .

חוזרים למקור מתבטלים קורבנות ומימלא גם מזבחות

משה אהרון