" צדיק כתמר יפרח" לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
נכתב על ידי izik28, 14/1/2022
בסד
ד"ת לפרשת בשלח לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
צדיק כתמר יפרח
--------------------------------------------------------------------
נמצאים אנו ערב טו בשבט , האם יש בפרשת השבוע אזכור לטו בשבט? אכן כן כפ"ס ," ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים" מה עניין מספרים אלו והרשר בין התמר למים?
הרמבן מפרש פירוש נפלא,"שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים" - איננו דבר גדול בהמצא במקום שבעים תמרים כי בשפל מקומות ימצאו אלף תמרים ויותר מהמה ועינות מים רבים יוצאים בבקעה ובהר ולא יספר הכתוב זה ור"א אמר כי יספר הכתוב שבאו במקום טוב הפך מרה כי באלים עינות רבות והם מים מתוקים ויפים כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים ולכן אמר ויחנו שם כי נתעכבו שם בעבור זה ימים יותר משאר המקומות שעברו בהן אבל בפרשת אלה מסעי לא ספר דבר מי מרה ואמר ויסעו ממרה ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם (במדבר לג ט) ולא האריך כן בכל מקומות המסעים ורש"י כתב שתים עשרה עינות מים כנגד שנים עשר שבטים נזדמנו להם ו שבעים תמרים כנגד שבעים זקנים לא ידעתי מהו הזמון הזה אם במעשה הנסים נעשו שם באותה שעה אבל ראיתי במכילתא (כאן) ר' אלעזר המודעי אמר מיום שברא הקב"ה את עולמו ברא שם שתים עשרה מבועין כנגד י"ב שבטי ישראל ושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים וספר הכתוב זה כי חנו עליהם כל שבט על מבועו והזקנים ישבו בצלם לשבח האל עליהם שהכין להם כן בארץ ציה ועוד לרבותינו במדרש של ר' נחוניא בן הקנה בכתוב הזה פירוש נפלא בעינינו" ,ידוע שיש 12 שבטים בעם ישראל , כל אחד מהשבטים ישב למנוחה תחת אותה נביעת מים ששיכת לו , וידוע שמים משולים לתורה , אפשר לקשר זאת קריעת ים סוף בהם המצרים טבעו במי הים , כפ"ס" מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף "
רשי מפרש" טבעו. (מכילתא) אין טביעה אלא במקום טיט כמו (תהילים סט) טבעתי ביון מצולה. (ירמיה לח) ויטבע ירמיהו בטיט מלמד שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם ששיעבדו את ישראל בחמר ובלבנים".
המצרים טבעו במי הים על הים נאמר,",. 'תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני התכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא'." המצרים טבעו במי הים שמשולים לשכינה ולציצית עצמה עצמה , 'מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאילו מקביל פני שכינה, מגיד שהתכלת דומה לים, והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר דכתיב ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא' (יר' ברכות ג' ע"א). כלומר הם העבידו את ישראל בפרך על מנת שלא יהיה להם פנאי לעבודדת ה" שגם ככה לא הייתה פשוטה במצרים כנאמר בפ"ס" תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר "רשי מפרש"ואל ישעו בדברי שקר" - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה ודומה לו ואשעה בחקיך תמיד " ,כעונש על כך המצרים טבעו במי התורה המשולה למים , כל שבט חנה ע"י נביעת מים שמסמלת את התורה מה שמקשר אותנו לשבעים התמרים" רבנו בחיי מסביר "ויבאו אילמה ושם י"ב עינות מים ושבעים תמרים בבאם עתה במקום הזה באלים נכנסו באותה השגה הנקראת אלהים וזהו לשון ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים כי השיגו שם י"ב מלאכים שלשה לכל רוח מד' רוחות העולם וכל שלשה מהם עם צבאותיהם מחנה גדול והם הנקראים ד' מחנות שכינה, ושבעים תמרים הם ע' מלאכים הסובבים כסא הכבוד וממונים על ע' אומות שבעולם כל אחד ואחד ממונה על אומתו, וכן תמצא בספר הבהיר ומאי ושם י"ב עינות מים הקב"ה נתנם להם בתחלה עינות מים אח"כ החזירם להם אבנים, דכתיב (יהושע צ ט) ושתים עשרה אבנים, מה טעם מפני שבתחלה היתה התורה בעולם נמשלת למים ואח"כ נקבעה במקום קבוע מה שאין המים עושים כן שהיום כאן ומחר כאן. ומה שבעים תמרים מלמד ששבעים קומות יש להקב"ה ושואבים מי"ב פשוטות, מה המים הללו פשוטים אף הם פשוטים, ומנא לן דתמר הוי קומה דכתיב (שיר ז) זאת קומתך דמתה לתמר ולא עוד אלא בתמרים יש שבעים מינים דכתיב ושבעים תמרים ולא היו דומים זה לזה ופעולות זה אינו דומה לזה וטעם זה אינו דומה לזה ע"כ, ולפי שכל אחד ואחד פועל מנויו כמו שנתמנה עליו ואיננו רשאי ליכנס לגבול חברו ולכך אמר אינם דומין זה לזה ולא פעולתו של זה דומה לפעולתו של זה, ונרמז לך בזה כי מי"ב עינות אלה שהם ד' מחנות שכינה שואבים בה שבעים תמרים הם המלאכים הסובבים כסא הכבוד המשילום בתמרים על שם הקומה, והנה דוגמתם יצאו מיעקב י"ב שבטים הנחלקים לד' מחנות ומהם היו שבעים נפש, והבן זה המעט ותמצא מעלת יעקב שנקרא אל, כענין שכתוב (בראשית לג) ויקרא לו אל אלהי ישראל, ודרשו רז"ל מי קראו אל אלהי ישראל, ותדע ותשתכל כל עניני האבות ומצות התורה הכל ציורים ודוגמא למצוא ולדעת דעת קדושים. "
עם ישראל קם מיעקב אבינו שכל מפחתו מנתה כשבעים נפש כאותם שבעים דקלים , התמר היא אחת משבעת המנים בהם נשתבחה ישראל על התמר מובא במדרש" "דבש" האמור בשבעת המינים (דברים ח), דבש תמרים הוא כקבלת חז"ל (ברכות מא). וב"פרק שירה" נאמר שפסוקו הוא: "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה". (תהלים צב). ופירש "המצודות דוד": כתמר יפרח – יעשה פרי בבנים ובבנות, כתמר הזה הפורח להוציא פירות.
רבנו יוסף חיים זצ"ל מבגדד אמר ("בניהו" מגילה יד) על דברי חז"ל: מה תמר אין לו אלא לב אחד (גזע מרכזי אחד בלא התפצלות ענפים), כך הם ישראל, יש להם לב אחד לאביהם שבשמים". ובארו: בכל העצים נחבאים הפירות בין הענפים והעלים, אבל בעץ התמר – מכבדות התמרים תלויות בקלח ונראות בלא שהעלים יסתירו ויכסו אותן. כך הוא הטוב שבעם ישראל, שאינו מוסתר ומכוסה על ידי היצר הרע, אלא ניכר הוא וגלוי לעין כל.
ועוד כתב: "למה נמשלו צדיקים לתמר? לומר לך: מה תמר זה גבוה מכל האילנות ופריו בראשו, ואין אדם יכול להשיגו אלא על ידי טורח רב לעלות לרום הדקל ולהשיר פירותיו – כך הוא הצדיק פריו בראשו, היינו בשכלו בו חושב הוא בדברי תורה, בעיניו בהן מעיין הוא בספרים הקדושים, ובפיו בו הוא לומד ומתפלל.
לא לתמר בלבד נמשל הצדיק, אלא: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". ושאלו חז"ל (תענית כה): אם נאמר "תמר" למה נאמר "ארז", ואם נאמר "ארז" למה נאמר "תמר"? והשיבו: יש בתמר מה שאין בארז, ולהיפך, התמר מניב פירות מה שאין כן הארז. והארז גזעו מחליף (אם קוצצים אותו הוא גדל מחדש) ולא כן התמר. לכן נאמרו שניהם, לומר שהצדיק עושה פירות כתמר, היינו זוכה לשכר עצום ורב, וגזעו מחליף"
ידוע שיש שבעים פנים לתורה כאותם שבעים דקלים , כל חידוש וד"ת הוא כפרי התמר וכענף מאותו עץ הפורח ומצמיח פארות , עלינו לזכור זאת ולהתחזק בתורה כל אחד בדרכו וכוחו , כמים שמשלוים לתורה בהם טבעו המצרים עלינו לטבול במי התורה שהיא חיינו ואורך ימינו מה שיביא לנו את ברכת כותרת דה"ת בברכת ה" ,טו בשבט שמח!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
