"וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים... וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"

(שמות י, כב-כג)

הניגודיות בין החושך לאור היא כה גדולה עד שהיא בולטת למרחקים. ההבדל ביניהם לא נשאר רק כלפי חוץ, אלא קיים פער תהומי בכל הקשור לנקודת המוצא שלהם כלפי העולם.

החושך מטשטש את המציאות, ופוגע בהבחנת יופי הבריאה. היושב בחושך 'רואה' את העולם בצבע אחד, במהות אחת, ואין לו את היכולת לעמוד על המשמעות הייחודית של כל דבר. מדרש חכמים מעצים את החושך, באומרו שהחושך היה כה כבד עד שיכלו להרגיש אותו, למשש אותו ('וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ'), ובשלושת ימים אחרונים החושך היה כה כבד עד שהקפיא את המצרים, העומד נשאר לעמוד והשוכב נשאר לשכב וכו'. בעומק המדרש מתברר כי המצרים 'ראו וחוו' שהעולם הוא מקשה אחת - וזהו אם כן שורש חטאם ביחס לבני ישראל.

המכה הלפני אחרונה, מכת החושך, חושפת כי עומק ההבדל בין ישראל למצרים הוא בהבנת העולם ובראיית המציאות. המצרים נמשלים כיושבים בחושך וכממששים את האפילה. אומנם הם נחשבים מעצמה עולמית, אך אין להם את היכולת להכיר את המציאות כפי שהיא: עולם המשלב בין חומר לרוח, עולם שאינו קדמון אלא נברא ע"י הא-ל שהתווה לו תעודה מוסרית, ולדעת כי האדם מורכב מגוף ונפש.

מצרים היוותה את הניגוד המוחלט לייעוד המוסרי של העולם. האימפריה העולמית של אותה תקופה הנהיגה את האנושות בניגוד לצלם אלוקים שבקרבה, והעלתה על נס עקרונות אליליים וגשמיים. ישראל נוצרו על מנת לחשוף לאנושות את צלם האלוקים שבאדם. לכן, הגלות נבחרה להתקיים דווקא במצרים, בתרבות המנוגדת לחלוטין לתעודת ישראל על מנת שנבחין בצידוק המוסרי של יצירת עם ישראל בין העמים.

הטלת עשרת המכות 'שברה' את עמודי התרבות המצרית עד היסוד, כאשר על חורבותיה צמחה האפשרות להאיר לעולם את נשמתו ואת ייעודו המוסרי באמירת עשרת הדיברות.

מכאן מתברר, כי מטרת הטלת המכות לא הייתה רק להוציא את ישראל ממצרים, שהרי מטעם זה הייתה מספיקה מכה אחת בלבד, אלא היה כאן מהלך חינוכי לעולם - הסרת טומאת המחשבה והתרבות המצרית ששלטה בעולם, על מנת להכין את הקרקע להופעת התורה ולמסריה. השלטת הרוח ועיצוב חיי המעשה של כל אדם ואדם. לגדל את האדם רוחנית ולאו דווקא לספק את צרכיו, כאשר קידוש החומר נעשה ע"י שילובו בחיי הרוח.

ספר התורה שהוא שיא הקדושה נכתב על עור בהמה גסה שלכאורה הוא חומר מגושם וללא ערך, אך ע"י כתיבת התורה על הקלף המעובד לשם ספר התורה נוצר דבר קדוש.

באופן עמוק, האנושות כולה אינה מכירה את העולם כפי שהוא, ואף היא נמצאת בחושך מצרים ממושך, כפי שמתאר זאת הנביא ישעיה (ס, ב): "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים". אך מובטחים אנו כי האור שהיה לישראל במצרים עתיד לזרוח על ישראל ולגלות לעולם את מלכות ה' (שם): "עָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ".

הרב יוגב כהן, מהאתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219

הרב ערן טמיר, מהאתר: "מורשת" - www.moreshet.co.il

הרב ישראל רוזנברג, מהאתר: "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים" - www.ybm.org.il