לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת בא

שמות י,כג: לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו: אברבנאל: "איך ייתכן זה ולא יאירו בנרות ובעמוד אש לילה? ... היה החושך כל כך עב ומכופל עד שהנרות שהיו מדליקין היה החושך מעבה (או מכבה) אותם ... וזהו מה שאמר עוד 'וימש חושך', כי משה הביא החושך במצרים ובידו הסירו מארץ גושן". אפשר להבין שהחושך לא היה העדר אור, אלא חומר עבה שאינו מאפשר אפילו לקום.

יב,מ: וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם--שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: אברבנאל: "גזרת בין הבתרים הייתה 400 שנה, ולמה זה ניתווספו עליה 30 שנה? ... מפני שהשחיתו בני ישראל את דרכם ונטמאו בגילולי מצרים, נתווסף גלותם עוד, בעד פשעם, שלושים שנה ... אין ראוי שנאמר שכל אותם 430 שנה ישבו במצרים, אלא שמושב בני ישראל רוצה לומר בגבורתם – עם מה שישבו במצרים, הכל היה 430 שנה". עם כל הכבוד לאברבנאל שטוען "אין ראוי שנאמר", הרי התורה בכל זאת אמרה זאת במפורש. אי"ם מצא פתרון אחר.

יג,ה-ו: וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי ... וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת: אברבנאל: "למה תלה הכתוב אותה כאן ב(ביאה ל)ארץ, כאילו אין מצוות המצה אלא בהיותם בארץ בלבד? ... העבודה שזכר היא קורבן הפסח, כי אותה קרא 'עבודה'". קורבן פסח – תלוי בביאה לארץ, ואינו נוהג מחוץ לארץ.

שבת שלום (מוקדמת עקב מסע הל"ה), שבת של אור, מצוות ועבודת קורבנות מחודשת בארץ, אורן.