"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'. וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה" (שמות ו,ו-ט). מה הכוונה ומדוע בנ"י לא שמעו אל משה? מביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ('הגלות והגאולה' – 'ולא שמעו אל משה – מדוע?') ארבעה הסברים: א. כיון שהעבודה הוכבדה, בנ”י לא קיבלו את דברי משה: '"ולא שמעו אל משה" – לא קבלו תנחומין' (רש"י), שפיזית שמעו אבל לא קיבלו זאת (וכך דעת הרמב"ם והרשב"ם והמחזור ויטרי). ב. פיזית בנ"י בכלל לא הקשיבו למשה: 'וידבר ... ולא שמעו – ולא הטו אוזן לדבריו, כי קצרה רוחם באורך הגלות ובעבודה קשה שהתחדשה עליהם' (ראב"ע. וכן דעת הרמב"ן והעמק דבר). ג. בנ"י לא האמינו למשה כי הוא לא ידע איך לדבר אליהם, שהוא זה שהיה עם קוצר רוח, וגם בשל העבודה הקשה שהוטלה עליהם: '"וידבר משה כן אל בני ישראל" – הנה לפי דעתי משה אמר זה לישראל בזולת אמצעות אהרן, כי כן צוהו ה׳ יתעלה במה שאמר לו "לכן אמֹר לבני ישראל" (פסוק ו). והנה דיבר משה אלו הדברים אל בני ישראל בזולת אמצעות אהרן, ולא האמינו ישראל לדברי משה, מפני קוצר רוח משה להתבונן בסידור דבריו כראוי כדי שיְיַפֶּה להם זה המאמר באופן שיכנסו דבריו באוזניהם — והיה זה כן מפני רוב התבודדות משה בהשגות האלקיות כמו שקדם; ומפני העבודה הקשה שנתחדשה להם אחר שדיבר משה אל פרעה במַלְאֲכוּת ה׳ יתעלה, שהביאה אותם גם כן אל שלא יאמינו לדבריו' (רלב”ג). ד. לא שמעו למשה כי לא רצו לפרוש מע"ז: 'רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שְׁמוֹת ו,ט) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁהוּא מִתְבַּשֵּׂר בַּשּׁוּרָה טוֹבָה וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? נוֹלַד לָךְ בֶּן זָכָר, רַבָּךְ מוֹצִיאָךְ לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ? אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה"? אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְחֶזְקֵאל כ,ז-ט) "וָאֹמַר אֲלֵהֶם: אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ", וְאוֹמֵר: "וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ, וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם, לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם, אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". הָדָא הִיא דִכְתִיב: (שְׁמוֹת ו,יג) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", צִוָּם לִפְרֹשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה' (מכילתא מסכתא דפסחא, ה. וכן בדומה בשמו"ר ו,ה). אמנם אלו ארבע דעות, אולם כמו שמסביר מרן הגרח"ד שליט"א שאלו ואלו דברי אלקים חיים, והיו כמה סוגים בבנ"י, שכך אצל חלק מבנ"י זה התגלה בכך שלא שמעו כלל, ובחלק אחר מבנ"י לא קיבלו וכו'. אולי אפשר לרמוז בפס', שיכל להאמר רק "ולא שמעו", ומובן שלא שמעו למשה, וכן נדע לבד שזה בשל שהוכבדה העבודה, שזה פשוט. לכן נראה שבאה התורה לרמז שלא שמעו "אל משה" שזה משהו שקשור במשה, שזהו כמו שהסביר הרלב"ג שמשה היה ראשו בעניינים עליונים ולכן לא דיבר כראוי לבנ"י. ועדיין יכל להאמר "ולא שמעו למשה" למה נאמר "אל משה"? אלא שזה כעין רמז שמשה מייצג כאן עכשיו את צד השכינה, ולכן כעין רמז שלא שמעו כי לא הפנו את ליבם לצד של משה, לכיוון הקדושה שהוא מייצג, שזהו "אל משה" אל הכיון שמשה מייצג; גם נשמע כרמז לדיבור ה' אל משה שנאמר מקודם כששלחו: "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" וגו' (פס' ב'), כך שאולי זה רמז שזה הסיבה שלא רצו לשמוע – כיון שיש בזה את גילוי ה' והחובה ללכת אחריו במקום הע"ז. גם נרמז שנאמר "וידבר משה כן אל בנ"י ולא שמעו" וגו', שלא שמעו לדברי משה כיון שאמר את מה שה' אמר לו (שזהו הדגש ב"כן" שאמר את כל מה שקודם נאמר לו שיגיד) שזה כולל שהוא יהיה לנו לאלקים, ולכן לא רצו לשמוע. ההסבר בפס' שלא שמעו בגלל קוצר רוח ועבודה קשה (שזה לכאורה מיותר כי זה ברור מעליו), זה בא להוסיף שלא שמעו גם בגלל "קוצר רוח" שרוחם היתה קצרה, ולכן לא חשבו האם לקבל את דברי משה, שלא נתנו מקום למחשבה על הגאולה כיון שרוחם היתה קצרה מלהתייחס לזה (שהמחשבה שעומדים ליגאל זה עניין שקשור לרוח, שמרגישים ומאמינים שעומדים ליגאל), שזהו ששמעו פיזית אבל לא התייחסו. "ומעבודה קשה" זה שהעבודה היתה קשה מאוד ולכן מרוב ריצה ועבודה הם בכלל לא שמעו שמשה דיבר אליהם, שמרוב שרצו בעבודה פשוט לא קלטו מה יש לידם, ולכן פיזית כלל לא שמעו לו.