פרשת וישב - כותונת הפסים - מה טמון בה?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת בפסוקים:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". [בראשית   ל"ז, א- ה]

השאלות הן:

א] מדוע התורה מונה את תולדות יעקב מיוסף ולא מראובן שהיה הבכור?

ב] מה טיבה של כותונת הפסים - שתפר יעקב ליוסף?

תשובות.

התורה מונה את תולדות יעקב ויוסף.

נאמר: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.."

ה"נתיבות שלום" מסביר: חז"ל כבר הקשו שהתורה הייתה צריכה להתחיל עם ראובן ! אם כן, מדוע נאמר: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.."?

על פי - דברי מדרש רבה [פד, ה]: "כך אמרו חכמים אלה  תולדות יעקב יוסף, התולדות הללו לא באו ,אלא בזכותו של יוסף ובשבילו, כלום הלך יעקב אצל לבן? אלא בשביל רחל. התולדות האלה היו ממתינות עד שנולד יוסף כפי שנאמר בפסוק [בראשית ל]  "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף" כיון שנולד שטנו של אותו רשע [ הרשע הוא עשיו ]

יוסף היה שטנו של  עשיו; "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" [בראשית ל', כ"ה] , את מי מורידים למצרים? את יוסף ומי דואג לכלכלת האחים?- יוסף ,וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים נקרע הים בזכות מי? בזכות יוסף כמובן.                                            גם הירדן לא נקרע, אלא בזכות יוסף,  שראה את ארונו של יוסף מובא לארץ.

בנוסף, אומר  ה"נתיבות שלום" : גם שני חלומותיו של יוסף - החלום האחד:  אחד עשר  האלומות של האחים משתחווים לאלומתו.

החלום השני: השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו - מרמזים על מידת היסוד שהייתה ליוסף - לפי שמידה זו, היא למעלה מכל המידות והמדרגות וכל המידות תלויות בה.

לאור ההוכחות  הנ"ל - ניתן ללמוד כי המילים: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.." נאמרו- כי קיומם של תולדות יעקב היה על ידי יוסף.

על דרך זו ישנו מדרש: אמר ר' לוי משל לנפח שהייתה חנותו פתוחה באמצע פלטיא  [העיר]  ופתח בנו חנות בצד השני מעבר לכביש וראה חבילות,  חבילות של קוצים, נכנסו לעיר [ראה הרבה עגלות עמוסות קוצים נכנסות לרחוב בו היו החנויות שלו ושל בנו ] אמר [האב]: אנה יכנסו כל החבילות הללו? [היה מודאג שהעגלות האלה יסתמו את המעבר ברחוב] והיה שם פקח אחד, אמר לו: מאלו אתה מתיירא? [מאלה אתה פוחד?] גץ אחד משלך וגץ אחד [ניצוץ של אש] משל בנך ואתם שורפים אותם כולם"  [ניצוץ של אש מחנותך וניצוץ של אש מחנות בנך וכל העגלות עמוסות הקוצים עולות באש]

כפי שנאמר: ""וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ," [עובדיה  א, י"ח]

רש"י סבור: כי כאשר ילדה רחל את יוסף, ביקש יעקב מלבן שישלח אותו משם - לפי שיוסף הוא שטנו של עשיו, וכאשר נולד יוסף. יעקב בטח בה' ורצה לשוב לביתו - מהטעם שכבר לא היה מתיירא מעשיו אחיו.

רבי מנחם מנדיל מרימינוב אמר פעם לחסידיו: כי כל אדם מישראל נקרא: בשם "יעקב" ועל כל אחד ואחד - אומרת התורה: "אֵלֶּה תֹּולְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף.." ומה הן  ה"תולדות"? שכל יהודי לא יעמוד במקום אחד אלא יוסיף בהתמדה- תורה ומצוות ומעשים טובים, וילך מחיל אל חיל בעבודת ה' - היות ועמידה אחת במקום אחד- גורמת לנסיגה - ובמקום שאין התקדמות- שם חלה, חלילה, ירידה.

כותונת הפסים.

רש"י מסביר: בשני אופנים:

א] כותונת זו הייתה  מצמר מובחר רך ונקי, ובדברי חז"ל- ניקרא בשם: "כלי מילת"[מסכת שבת  ל] בלשון המקרא: נקרא "פסים"- כמו שנאמר במגילת אסתר  [א', ו'] – "חור כרפס ותכלת" ובגמרא מפורש: [מגילה י"ב]  "כרפס כרים של פסים"- לבישת כותונת זאת מסמלת דרך של חשיבות,  כמו כותונת הפסים המוזכרת אצל מעשה של תמר ואמנון [שמואל-ב, י"ג, י"ח] שם נאמר: "ועליה כותונת פסים כי כן תלבשן [תלבשנה] בנות המלך" – זהו לפי פשוטו של מקרא.

ב] מדרש אגדה: דורש את האותיות של המילה: "פסים"- רמז למה שמתרחש עם יוסף בעתיד: על פי ראשי תיבות: נמכר לפוטיפר, נמכר לסוחרים, לישמעאלים ונמכר למדיינים.

רבינו בחיי  מביא כמה פירושים.

א] זה היה  בגד מעולה – כמו שכתוב: "וכותונת תשבץ" [שמות כ"ח] ועניין זה גרם לקנאה מצד האחים, ומעניין זה דרשו חז"ל: "לעולם אל ישנה אדם את בנו בן הבנים"

הכותונת הזאת הייתה אחת מהסיבות הראשונות שבעטיה נתגלגלו למצרים לצורך שיעבוד ויותר מאוחר- מות עשרת  הרוגי מלכות, "כי כן –הגוף -  כותונת הנפש"

ב] במדרש נאמר על בגד הפסים: "משום שהכותונת הייתה גדולה ומכסה את שתי ידיו".

ג] פסים- על שם שהטילו ביניהם [גורלות] באיזו מיתה ימיתו  אותו מתוך ארבע מיתות בית דין.

וההוכחה, שנאמר: "ויתנכלו אותו להמיתו" ומכוון שהם מכרו אותו הטילו פיס ביניהם, מי  יוביל את הכותונת לאביהם ולבסוף נפל הפיס על יהודה, כמו שנאמר בכתובים: "הכר נא" [בראשית ל"ח]הכר נא למי החותמת. באותו רגע כאילו פסקו חייו של יעקב ,לכן פסקו חיי בניו מן העולם - הכוונה לער ואונן - כפי שנאמר בירמיהו: "ומשלם עוון אבות אל חיק בניהם אחריהם"

ד] יעקב פסק ליוסף סוד- כ"ב אותיות. הכוונה שיעקב הלביש את יוסף כ"ב אותיות – חכמה שלמד מפי שם ועבר.

ה"כלי יקר" מביא הסבר מעניין: לאחר שראובן בלבל את יצועי אביו, יעקב לקח ממנו את הבכורה והעבירה ליוסף ולכן תפר לו כותונת פסים לפי -  שהעבודה בבכורות-היה הבכור כהן לאל עליון ולכן התקין גם ליוסף בגד שמטרתו - כבוד ותפארת הדומה לבגדי כהונה – שהרי לכוהנים היה בגד מכובד ומשובץ אבנים. אולי גם מסיבה זו נאמר על יוסף:" בן זקונים" כאילו היה הזקן והבכור מכל בניו. לכן אחיו אמרו לו:"המלוך תמלוך עלינו אם משל תמשול בנו"- היות והבכור נוטל פי שניים בכל אשר מגיע לו ואף לו מיועדת הבכורה, כמו שנאמר: "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז"- הכוונה מלכות.

לפי הרב שמשון רפאל הירש: זה היה בגד מיוחד שהיה לו עיטור בקצוות,  עיטור שנעשה בכל בגד - כדי  לציין את חשיבות האישיות.

 כותונת הפסים הייתה - אות הצטיינות - שבאה לייחד את יוסף - כמי שנבחר לשליחות מיוחדת.  יעקב אהב את יוסף מכל בניו למרות חסרונותיו- כי היו לו תכונות של אישיות בלתי רגילה.

ישראל - לא יעקב - ראה ביוסף את בחיר בניו - היות והיה בן זקונים  כי הוא ראה בו אחד שממשיך את חייו ביוסף ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים.

"אמר ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה: צריך אדם שלא לשנות [להפלות] בן בין בניו, שעל ידי כותונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף -נאמר:" וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ" [להלן ל"ז, ד']

"בעל טורים"  מביא כמה פירושים - הנה כמה מהם:

א] "פַּסִּים"- בגימטרייא עולה= קץ וכאן רמז לו שעל ידו ירדו למצרים וישתעבדו בניו [שבת י'] והקב"ה יחסר מניין ק"ץ מן השעבוד [ב"ר, צ"א, ב]

ב] פסים לשון- פסו [תהלים י"ב, ב]- תמו-[שם  ע"ג, י"ט] שעל ידו מת קודם לאחיו [מסכת ברכות נ"ה]

ג] פסים- שגרם פיוסים בינו ובין אחיו. [ ב"ר, פ"ד, ח]

חז"ל אומרים במדרש תנחומא:"לכו חזו אלוקים נורא עלילה על בני אדם וכו" אמר ר' יודן: היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת: "יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם.." והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידהו מצרימה"

עוד אומרים חז"ל: "וישלחהו מעמק חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים את מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך" יעקב כפוי לעשות את מה שהוא עושה ,אך אין בכך הוכחה על שלילת הבחירה!

על פי דברי  המהר"ל ניתן ללמוד מסר לדורות: עד כמה הקנאה והשנאה בין האחים מקושרת עם גלות מצרים - והדבר חייב לשמש לקח לכל הדורות.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כי יוסף  היה החוליה המשמעותית  בתולדות יעקב לכן נאמר: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה.." ולא הוזכר בראשונה ראובן הבכור, כל אהבתו המיוחדת של יעקב ליוסף והענקת כותנת הפסים- גרמה לקנאה ושנאה מצד האחים - כאן טמונה כל התגשמות הנבואה שהבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים: "וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ט"ו, י"ג]

יפים דברי שלמה המלך: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

* ניתן לראות את הציורים על הפרשה: בבלוג: "בראי התנ"ך "