"וַיְמָאֵן, וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹונָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים"

(בראשית לט, ח-ט)

בפרשת השבוע אנו מתחילים לקרוא את סיפורו של יוסף, שהיה בנו האהוב והמופלה לטובה של יעקב, אשר אחיו שקינאו בו מכרוהו לעבדות במצרים. יוסף נלקח כעבד למצרים, ושם נמכר לשרת בביתו של פוטיפר, אחד משרי המלך פרעה.

בביתו של פוטיפר מתגלה העבד העברי כמצליחן, עד אשר פוטיפר מחליט למסור בידיו של יוסף את ניהול ביתו ועסקיו.

יוסף, שהיה גבר נאה ומוכשר, היה מחוזר על ידי אשת פוטיפר. היא מטרידה אותו יום אחר יום, מפצירה בו, מחזרת אחריו, מפתה אותו - ויוסף מסרב.

מה אמר יוסף לאשת פוטיפר כשסירב להיענות לחיזוריה הנמרצים? "וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי... וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה... וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים".

יוסף מסביר באריכות את העיקרון המוסרי המניע אותו. האדון היטיב איתו, העניק לו מעמד, כבוד וכיצד יוכל הוא, לפגוע במיטיבו בצורה כה שפלה "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת"?

זוהי טענתו של יוסף, אך לא בשלימות. בסוף דבריו הוא אומר שתי מילים נוספות שמאירות את דבריו באור אחר, הוא מסיים במילים: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים".

יוסף מסביר, כי העוול המוסרי שהוא מתבקש לעשות, איננו חטא רק כלפי האדם, אלא גם כלפי א-להים. בניגוד למי שעלול לראות את הנימוק המוסרי בנפרד מהנימוק הדתי - יוסף איננו סבור כך. יוסף שזכה בעקבות דברים אלו לכינוי "יוסף הצדיק", מבין שפגיעה באדם היא פגיעה בא-להים, שבגידה במיטיבו היא מעשה החותר תחת ערכיו של א-להים.

בהקשר של ההתמודדות עם התאוות, מופיע בפרשה תאור מעניין נוסף. כשהאחים השליכו את יוסף אל הבור מוזכר כי (בראשית לז, כד):  "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם". רש"י שואל בפרשנותו למה כתוב שאין בו מים? הרי כתוב שהוא ריק, כלומר ברור שאין בו מים. ועל כך רש"י מוסיף - "אין בו מים, אבל יש בו נחשים ועקרבים".

מאיפה ידע רש"י שיש בו נחשים ועקרבים? בכך בעצם רש"י בא ללמד אותנו עקרון חשוב - אין בעולם חלל ריק. אם בבור אין מים (מסמל חיים) - משמע יש בו משהו אחר ושלילי (נחשים ועקרבים). אם לא נהיה עסוקים באופן אקטיבי ומודע בעשיית טוב ובחשיבת הטוב, אזי באופן אוטומטי יכנסו לחיינו מזיקים שונים כמו: יצרים, תאוות ומידות רעות.

על כולנו לחרות על לוח ליבנו את האמונה שבכוחנו להתגבר על כל מכשול שניצב בדרכנו, שהרי זהו בדיוק "צלם א-לוהים" שניתן לנו. לפני כל מעשה שאנו עומדים לעשות עלינו לראות מהו רצון האלוקים במעשה. ולהתרחק מחטא כלפי כל אדם כי הוא חטא גם כלפי אלוקים.

לעיתים אנו שואלים עצמנו האם קיימת דרך שנוכל להיפטר מהרגלים מגונים ומתכונות שליליות? התשובה היהודית היא: כן, אנו יכולים! אדם שמכיר בערך עצמו, בדרך אבותיו, ויודע כי הוא, כמו האנושות כולה נברא ב"צלם א-לוהים" - ידיעה זו משיבה אותו אל דרך הישר והטוב.

הרב שמואל רבינוביץ, מהספר: "אבני דרך בפרשת השבוע"

ניר אביעד, מהאתר: "השבוע בפרשה", http://nir.benny-aviad.com