"כִּי כָל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים הֵם בְּחִינַת בִּטּוּל אִסּוּר. וְזֶה בְּחִינַת 'וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת'. נִמְצָא שֶׁמֵּאִסּוּר נַעֲשֶׂה הֶתֵּר, כִּי בַּתְּחִלָּה הִיא אֲרוּסָה, וְאָז הִיא אֲסוּרָה, וְאַחַר כָּך נַעֲשֵׂית הֶתֵּר בְּנִשּׂוּאִין... כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ב) זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן זִוּוּגִים, אֲזַי (תהלים סח, ז): "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הָאִסּוּר כָּשֵׁר וְהֶתֵּר, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר"

(ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כט)

על אף שהאיסור מונע את האדם מלעשות את הדבר הנאסר, דווקא ע"י כך יוצר הוא קשר עמו - עצם האיסור גם הוא סוג של קשר. כלומר, זהו ביטוי לכך שמתרחש משהו בין השניים - אמנם כרגע האיסור מונע מהם לממש קשר זה, אבל ייתכן ומניעה זו תוסר והקשר יתממש.

האירוסין, באים כשלב מקדים לנישואין. בשלב זה בני הזוג נמצאים בתהליך של בניית קשר. זהו שלב שבני הזוג עדיין זרים זה לזה, ואין ביניהם כל מחויבות, ולכן כל קשר ביניהם יהיה קשר תאוותני וסתמי, חסר גבולות ותוכן.

קשר בין איש לאישה יהיה מותר רק כשיהיו הם מחויבים זה לזו. כל עוד אין מחויבות שכזו, הנוצרת על ידי נישואין, יש בחיבורם טעם של ניצול הדדי. אין הם יכולים להביא את כל רבדי אישיותם לקשר והם משאירים חלק מעצמם מחוץ לו.

תקופת האירוסין היא תחילת הקשר בלבד, שמטרתו ללמד את הזוג את המסר הזה. איסורם זה לזה עד כה נבע מהיותם זרים זה לזה, וקשר של זרים בוודאי אסור והינו זול ונמוך. הקשר ההולך ונבנה ביניהם צריך להיות בנוי על מחויבות לקבלה הדדית טוטאלית.

האיסור הינו חלק מהתהליך החיובי הנוצר בקשר בין האיש לאשה, שכן הוא בונה סביבו קירות המאפשרים לקשר לא רק לעמוד מפני רוחות חיצוניות, אלא גם לתת לבני הזוג את האינטימיות הנדרשת לקשר עמוק ונצחי.

במונחים של רבי נחמן אפשר לומר שבניית קשר בריא בין בני זוג על פי התורה, תהייה מושתתת קודם כל על "ייחוד עליון" - על קשר מופשט, עמוק ופנימי. רק על בסיסו יכול לבוא ה"ייחוד התחתון", הפיזי והממשי. בשלב האירוסין בונים בני הזוג יחד את הייחוד העליון, והאיסור לבוא בקשר פיזי מדגיש שזהו היעד.

איסור זה נרמז על ידי הדמיון באותיותיהם, כפי שמציין רבי נחמן: "כִּי בַּתְּחִלָּה הִיא אֲרוּסָה, וְאָז הִיא אֲסוּרָה", איסור אשר סופו להתבטל משעה שיעד זה יושג "וְאַחַר כָּך נַעֲשֵׂית הֶתֵּר בְּנִשּׂוּאִין".

ככל ש"הייחוד העליון" יהיה חזק ועמוק יותר, בעקבות המחויבות והנאמנות הנלווים אליו, כך "הייחוד התחתון" יהיה טוב ואיכותי יותר.

רבי נחמן בוחר דווקא במסר הזה, כיוון שהוא יודע שאם אנחנו עדיין לא נמצאים במדרגת הייחוד התחתון, מסר זה יעזור לנו להגיע לייחוד זה, או לפחות להבין מדוע איננו זוכים לו, ומה כדאי לעשות על מנת לזכות לכך. חזק את הייחוד העליון שלך - ותזכה גם לייחוד תחתון.

חיזוק ובניית הקשר העליון בין האיש לאשה בשלב באירוסין, מראה בכך שהקשר ביניהם אינו נצלני, תאוותני ואגואיסטי - או אז ב"ה יזכו גם לייחוד התחתון.

הרב דן האוזר, מהספר: "על קצה בהונות ההוויה - לעומק תורותיו של רבי נחמן"