עיונים לשוניים - מסכת ביצה: הידלדלות הגרוניות
נכתב על ידי איתיאל, 12/10/2021
במשנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב (רש"י: מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאין - התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ).
ובגמרא:
אִתְּמַר: רַב יְהוּדָה וְרַב נָתָן: חַד תָּנֵי "מַשִּׁילִין", וְחַד תָּנֵי "מַשְׁחִילִין".
אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאן דְּתָנֵי "מַשִּׁילִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי "מַשְׁחִילִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ.
מַאן דְּתָנֵי "מַשִּׁילִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב "כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ".
וּמַאן דְּתָנֵי "מַשְׁחִילִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּתְנַן: "הַשָּׁחוּל... שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ".
יש כאן שוב עדות להידלדלות הגרונית. כיוון שהמשנה נשנתה בעל פה, הגיית "משחילין" נשמעה קרוב מאוד ל"משילין", וכיוון ששתי האפשרויות מתאימות (מאן דתני... לא משתבש) - נותרו שתי גרסאות.
הגמרא מביאה דוגמה נוספת לשינויי נוסחאות דומים:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי "מַשִּׁירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי "מַשְׁחִירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי "מַנְשִׁירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ.
מַאן דְּתָנֵי "מַשִּׁירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּתְנַן: "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נָזִיר לֹא יָחוֹף רֹאשׁוֹ בַּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר".
וּמַאן דְּתָנֵי "מַשְׁחִירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ דִּתְנַן: "הַשְּׁחוֹר (סוג של מספריים) וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים - אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ טְמֵאִין".
וּמַאן דְּתָנֵי "מַנְשִׁירִין" לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּתְנַן: "מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵּלָיו בַּמַּיִם - מְהַלֵּךְ בָּהֶם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ". אִי נָמֵי מֵהָא דִּתְנַן: "אֵיזֶהוּ לֶקֶט? הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת קְצִירָה".
גם כאן, "משחירין" בהידלדלות הגרונית נשמע כמו "משירין".
המעניין היא הגירסה "מנשירין".
למעשה אין שום הבדל דקדוקי בין "משירין" לבין "מנשירין". שניהם שורש נש"ר, אלא שב"משירין" נהגה כמנהג חפ"נ בהשמטת הנו"ן.
*
הערה נוספת:
גם כשהמשנה הועלתה על הכתב, לא תמיד היא נוקדה, וכך יתכנו גרסאות ניקוד שונות המשנות משמעות.
תוס' הבין ברש"י במסכת שבת על משנת "מי שנשרו כליו במים", שהוא מבאר כאילו כתוב שֶׁנִּשְׁרוּ, בבניין נפעל, שורש שר"י/ה. והכוונה: מי שנרטבו בגדיו, שהתמלאו במים.
והתוס' מעיר על כך מסוגייתנו בה מוכח שהכוונה משורש נש"ר, שֶׁנָּשְׁרוּ, בניין פעל - עניין נפילה.
*
ונסיים בדברי הנשר הגדול, שו"ת הרמב"ם סימן תמב:
תשובת שאלה, על עניין אלמנה, "הניזונת" תנן או "נזונת" תנן, ואמרתם והלא המשנה לפנינו.
דעו כי על נוסח המשנה איך היא - אין לישאל. וכי המשנה ספר העזרה היא, שאין בה אות חסירה או אות יתירה, ומניין אנו יודעים האיך כתב רבינו הקדוש במשנה, ניזונת או הניזונת, אלא מן הזקנים, לא מן הספרים.
ובכמה מקומות אמרינן כעניין הזה, כדאמרינן קבוטר מאברין או קפוטר מעברין, ומקומות הרבה כזה, משה ב"ר מימון זצ"ל.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
