וזאת התורה אשר שם שמה -לע"נ אבי מורי אברהם משה בן גרציא ז"ל מ
נכתב על ידי izik28, 26/9/2021
בסד
ד"ת להפטרת וזאת הברכה ושמחת תורה תשפב לע"נ אבימורי אברהם משה בן גרציא ז"ל
וזאת התורה אשר שם משה
=====================================
בקריאת התורה להפטרת וזאת הברכה הקב "ה מעודד ומחזק את יהושע טרם כניסתו לארץ, "לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך
חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם
רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל
הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך ה" אלהיך בכל אשר תלך , " חיזוק זה מדבר גם אלינו ערב כניסתנו לימי השגרה של שנת השמיטה מעוברת הבעל"ט . אך יחד עם זאת ברצוני להתייחס גם לפ"ס," כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה" , איך פ"ס מתקשר למצאית חיינו בארץ ישראל של ימנו אנו ? המלבים מפרש," - כל מקום". פסוק זה כבר נזכר בפ' עקב (דברים יא, כד), ובארו חז"ל (ספרי שם) שר"ל שגם אם תדרכו בכ"מ שהוא בארצות שבח"ל לכבשם יהיה שלכם וינהוג בה קדושת הארץ. אבל "מהמדבר" וכו' "שם יהיה גבולכם", שם אתם מצווים לכבוש, וח"ל רשות. וגם אין לכם רשות לכבוש בח"ל עד שתכבשו את א"י. וכבר נודע מדברי חז"ל (ספרי דברים, ז) שאם היה משה עובר וכובש לא היו נצרכים למלחמה, רק בכל מקום מדרך כף רגלם היו האויבים נופלים לפניהם חללים, ועז"א למשה כ"מ אשר תדרוך כף רגלכם, בדריכת הרגלים לבד תקנוהו ותכבשוהו ויהיה שלכם. אולם הגם שגרם החטא והוצרכו עתה למלחמה, דבר ה' לא ישוב ריקם, ואומר שגם עתה "כל מקום אשר תדרוך" כו' "לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה". ורק זה תלוי בתנאי אם "מהמדבר" וכו' "יהיה גבולכם", אם תכבשו כל א"י, ושזה היה תלוי בהטבת מעשיהם, כמ"ש (שופטים ג, א) ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל, שע"י שראה כי לבבם איננו שלם עם ה' הניח מן האומות לנסותם. ואם היה לבבם שלם עד שלא היו צריכים לנסיון ואז היו כובשים כל גבולם, אז היה שם הדבר כמו בימי משה לבל יצטרכו לחרב ולמלחמה:"
ה" הולך עמנו בכל מקום בו אנו נמצאים , ההוכחה לזה הוא לימוד והפצת התורה כמופיע בפ"ס" רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל
אשר תלך ,לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל", מדרש תנחומא מסביר פ"ס זה ומקשר אותו לפרשת בראשית אותה אנו מתחילים לקרוא בשמחת תורה" ,"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", זה שאמר הכתוב (משלי ג, יט): "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם, שנא' (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה, והתורה במה היתה כתובה? על גבי אש לבנה באש שחורה שנא' (שיר השירים ה, יא): קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, מהו קוצותיו תלתלים? על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. כיצד? כתוב בה (ויקרא כב, יא): וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אם אתה עושה חי"ת ה"א, אתה מחריב את העולם, כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אם אתה עושה ה"א חי"ת, אתה מחריב את העולם. וכן (דברים ו, יד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, אם אתה עושה דל"ת רי"ש, אתה מחריב את העולם, שנאמר (שמות לד, יד): כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, כִּחֲשׁוּ בַּה' (ירמיה ה, יב), אם אתה עושה בית כ"ף, תחריב את העולם, אֵין קָדוֹשׁ כַּה' (ש"א ב, ב), אם אתה עושה כ"ף בי"ת, תחריב את העולם, ואם אות אחת כך, כ"ש התיבה כולה, לכך נאמר: קוצותיו תלתלים, לפיכך דוד מקלס ואומר (תהלים קיט, צו): רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד, ואומר (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וגו', והיא היתה אומנת לכל מעשה בראשית, שנאמר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, אל תקרי אמון אלא אומן, ובה נטה שמים ויסד ארץ, שנא' (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה וגו', ובה חתם ים אוקיינוס, שלא יצא וישטף את העולם, שנאמר (ירמיה ה, כב): הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ וגו', ובה חתם את התהום, שלא יציף את העולם, שנא' (משלי ח, כז): בְּחֻקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם, ובה ברא חמה ולבנה, שנאמר (ירמיה לא, לד): כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, הא למדת שהעולם לא נתיסד אלא על התורה, והקדוש ברוך הוא נתנה לישראל, שיתעסקו בה ובמצותיה יומם ולילה, שנא' (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, ואומר (תהלים א, ב): כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וגו', וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם וגו', שבשביל שומרי התורה, העולם עומד, שכן אמרה חנה (ש"א ב, ח): כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ, ומי הם מצוקי ארץ? אלו שומרי התורה, שבזכותם הושתת התורה, שנאמר: וישת עליהם תבל, ותניא: אר"ש בן לקיש: למה נאמר במעשה בראשית יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום הששי, ה"א יתירה למה, שהרי בכולן לא נאמר אלא יום אחד, יום שני, וכן לכולם? מלמד: שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה, שיש בה ה' ספרים, מוטב, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, וכן בני קרח אמרו (תהלים עה, ד): נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי וגו', זו התורה, שפתח הקדוש ברוך הוא, וזכה משה רבינו וקבלה, לפי שהתורה סוליתה ענוה וכתרה יראה, סוליתה ענוה שנאמר (משלי כב, ד): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', וכתרה יראה שנא' (תהלים קיא, י): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', ושניהם במשה רבינו שנא' (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, יראה, דכתיב (שמות ג, ו): כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, ואמרו רבותינו: בשכר שלשה זכה לשלשה, בשכר ויסתר משה פניו, זכה לקלסתר פנים, בשכר כי ירא, וייראו מגשת אליו (שמות, לג), בשכר מהביט, זכה וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח), ואין מתן שכרה של תורה בעולם הזה אלא לעולם הבא, שנאמר (דברים ז, יא): אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם, ולא לעולם הבא, היום לעשותם, ולא היום לטול שכרם, וכן אמר שלמה (משלי לא, כה): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן, בוא ולמד מפרעה: על שאמר ליוסף אני פרעה נגדל מאד שנאמר (בראשית, מא): ויסר פרעה וגו', הקב"ה על כל מצוה אני ה' על אחת כמה וכמה מה מזה נלמוד שאין קצבה על מתן שכרה, צפה דוד ואמר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וגו', בכל מעשה בראשית לא כתיב פעולה, ובמתן שכרה כתיב פעולה, דכתיב (תהלים לא, כ): פעלת לחוסים בך, אתה מוצא שהקדוש ברוך הוא מראה בשעת פטירתן של עוסקי תורה מתן שכרן, מעשה בר' אבהו: כשהיה מסתלק מן העולם, הראה לו הקב"ה שלש עשרה נהרי אפרסמון, התחיל לומר בשעת מיתה לתלמידיו: אשריכם עוסקי התורה, אמרו לו: רבינו! מה ראית? אמר להם: שלש עשרה נהרי אפרסמון נתן לי הקדוש ברוך הוא בשכר תורתי התחיל לומר וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי (ישעיה מט, ד), וכן ישעיה אמר (ישעיה לב, כ): אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, אלו עוסקי תורה שנמשלה למים שנא' (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, משלחי רגל השור, זה משיח בן יוסף, שנמשל לשור, וחמור, זה משיח בן דוד, שנא' (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר, כשיבואו על אותה שעה הוא אומר (ישעיה סד, ג): וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ ולֹא הֶאֱזִינוּ, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וגו', ואומר (תהלים קיט, א): אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה', כלומר אשרי מכבדי בעלי תורה, ואומר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, וכך משה אמר (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אם שמרת בני תורה, תשמרון, וכן הוא אומר (ש"א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ, זה המכבד בני תורה, ותניא: את ה' אלהיך תירא, "את" לרבות בני תורה, לפי שאין מדה אחרת כיוצא בה, שנא' (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, יקרה היא מכהן גדול המשמש לפני ולפנים, והתורה צווחת (משלי ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי וגו', כל השומע אל התורה, אינו ניזק, שנא' (משלי א, לג): וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן וגו', ואומר (משלי ו, כב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וגו'"
דרך תורה להנחות אותנו בכל הליכות חיינו ,כל למוד תורה באשר הוא ,למרבה ולממעיט מקדש שם שמיים ,הדבר מחבר אותנו לפ"ס " כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה" אפשר לפרש זאת, כל מקום בו תלמדו ותפיצו את תורתי יהיה מבורך ביד שמיים , כך שנלך מחיל אל חיל ונתחיל מבראשית את לימוד והפצת התורה שלא יפסק לעולם כברכת הפ"ס," יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים" המלבים מפרש," יפוצו מעינותיך חוצה", היינו שיפוצו למודיו לבניו ותלמידיו ואח"כ שיפוצו "ברחובות פלגי מים" שיש הבדל בין חוץ לרחוב, שהחוץ הוא אחורי הבתים ואין נמצאים שם רק בני הבית, והרחוב הוא המקום הרחב לפני הבתים ששם הוא רשות הרבים, שאח"כ כל ישראל ישאבו וישתו מי חכמתו, ויהיו פלגי מים המתפשטים לכל עברים, כמ"ש שנעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" , בברכת ה" .חג שמח ושנה טובה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
