ערכו של דבר לפי הערכת בעליו
23/9/2021
ערכו של דבר לפי הערכת בעליו
״וימכור את בכורתו ליעקב״ (כה, לג)
ה״פרדס יוסף״ מביא בשם ה״כתנות אור״ (לבעל פנים ׳ מאירות), קושיית העולם הידועה: הרי ברור שערך הבכורה גדול לאין ערוך מערכו של נזיד עדשים. כיצד אם כן קנה יעקב את הבכורה מעשו בדמי עדשים, הרי לפי ההלכה אין המקח חל כאשר יש אונאה יותר משתות?
והנה מצינו קדוש מדבר — הגאון גדול תורה רבי פנחס הלוי הורוויץ זצ״ל,
בעל ״הפלאה״ (בהקדמה לחידושי •המלאה• על הש״ס), שכתב יסוד נפלא, בענין שכר ועונש: דהנה איתא במסכת אבות (ב,, א), ״רב*
אומר הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה״
היקשה בעל •הפלאה•: אם •אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות״
— כיצד יקיים האדם •והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה?•
ותירץ על פי המובא בגמרא (חולין פז, א): •מעשה באחד ששחט,
וקדם חבירו וכיסה את הדם, (דהיינו חטף את המצוה מתבירו),
וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים״.
לכאורה, למה עשרה זהובים דווקא?
אלא, רבן גמליאל נקב סכום בעלמא ברצותו לבדוק בזה כמת שווה המצווה בעיניו של בעל-המצווה האמיתי. משהסכים לקבל סכום של עשרה זהובים, גילה שאכן - זהו שווייה של המצווה בעיניו. עם זאת, ברור מאליו שאילו לא היה מתרצה בעשרה זהובים, היה רבן גמליאל מחייב את ׳חוטף המצוה׳ לשלם ככל אשר ישית עליו בעל-ר׳מצוה.
על פי זה נבין את המשנה הנ״ל: התנא פותח ב״והוי זהיר במצות קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות•, וזאת משום
שבאמת אין קצבה לשכר המצוות. אם כך, תמוה, מה יהיה שכרו ועונשו של אדם על מצוותיו ועבירותיו אם אין להם קצבה?! — תשובה לדבר נעוצה בהמשך דברי התנא: - ״והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה• היינו, בל אדם בעצמו על פי הערך שמייחס למצוות ולעבירות קובע ומחשב את שכרו בקיום המצוות, ואת עונשו בעבירות. אם, למשל, חילל אדם שבת, חס וחלילה, תמורת עשרה זהובים, נמצא שזה ערכה של השבת בעיניו, ועל כן גם שכרו תמורת שמירת שבת יהיה עשרה זהובים בלבד.
מכאן — מסיק ה״הפלאה• — מי שאינו מקיים את המצוות על מנת לקבל פרס, אלא מחמת אהבת ד׳ יתברך, — שווה אצלו המצוה יותר מן השכר, עד שאין סוף לשכרו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
