בס"ד

הקדמה כללית על עניין האושפיזין

עד אין מספר

הימים שקודמים לחג הסוכות, הם ימים מאוד מיוחדים. חז"ל מגדירים, שהימים הללו לא נספרים, כלומר, לא נמדדים במספרים, כמו שאר ימות השנה. בציווי התורה על מצוות ארבעת המינים, אומרת התורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון". חז"ל האירו, שהשימוש במילים "ביום הראשון", בא לרמז על כך, שהיום הראשון של חג סוכות, הוא היום שממנו מתחיל חשבון העוונות של השנה החדשה. עד אליו, לא סופרים ולא מחשבים את עוונותיהם של ישראל. ביום כיפור התנקינו מהעוונות של השנה הקודמת, והחשבון של השנה הבאה, מתחיל רק ביום הראשון של סוכות. כיצד ניתן להבין את הרעיון הזה, שהימים הללו הם ללא חשבון? מרן הרב קוק זצ"ל מבאר, שבימים הללו, הקב"ה, ברחמיו הרבים, מכוון אותנו להגיע לאיזון הנכון. ביום כיפור, אנחנו נמצאים במצב מרומם מאוד. אנחנו שרויים בתוך הופעה גדולה של מציאות אחרת, ששייכת לעולם הבא, וממילא אנחנו לא אוכלים ולא שותים. כעין מלאכי מעלה, אנחנו מתפללים כל היום, ומתעלים לגובה נשמתי עליון. אלא, שבמצב כזה, הצדדים הגשמיים שלנו, נדחקים ומתכווצים. מיד אחרי יום כיפור, הנפש צריכה להירגע מעט, לפני שהיא יוצאת אל הדרך של השנה החדשה. כדי להתחיל מחדש, צריך להגיע לאיזון נפשי מדויק, בין הנשמה לגוף. בין העולם הזה לעולם הבא. חז"ל קובעים, לגבי יהודי שחוזר מדרך רחוקה, שהוא פטור מתפילה למשך שלושה ימים, בגלל חוסר יישוב הדעת. אדם לא יכול לעבוד את ה', כל עוד הנפש שלו לא מאוזנת. אחרי היציאה מיום כיפור, עד הכניסה לסוכה, שבה אנחנו נרגעים ומתיישבים בדעתנו כראוי, ישנם ימים של חוסר איזון. בימים כאלה, אי אפשר לדון את האדם, על כך שהנטייה שלו לעולם הזה, גוברת יותר מדי. התגברות הגשמיות בימים הללו, היא תוצאה טבעית של ההופעה הנשמתית הגדולה של יום כיפור. רק בהמשך הדרך, כאשר מגיעים לחג הסוכות, "ולקחתם לכם ביום הראשון", הנפש מאוזנת, ואפשר לצאת לדרך. תחילת הדרך הזאת של חג סוכות, מאופיינת באורות גדולים שנספגים אל תוכנו, ונותנים לנו את הכוחות לשנה הבאה עלינו לטובה.

הפגישה עם שבעת הרועים

השליחים הנאמנים להביא אלינו את האורות הגדולים, הם שבעת הרועים - האושפיזין. המושג של 'שבעה רועים', אמנם כבר מופיע בתנ"ך בספר מיכה (ה', ד'), אלא ששם פירשו חז"ל שהכוונה היא לצדיקים אחרים מאלו שאנחנו מונים כאושפיזין. בכל אופן, מקובל בכל קהילות ישראל, ששבעת האושפיזין, הם אותם שבעה רועים. המונח 'רועים' מבטא את הנקודה שאותם צדיקים באים להנהיג ולגדל אותנו, ולהטעין אותנו בכוחות פנימיים. כוחות לכלל ולפרט, בכל הרבדים של האומה ושל האישיות הפרטית. המפגש איתם בחג סוכות, נותן לנו 'סיפור-דרך', מעין מפת ניווט לכל השנה. כל אחד משבעת הרועים, מטעין אותנו בנקודה שונה וייחודית. בעל ספר 'מטה אפרים', מביא את דברי הזוהר על שבעת האושפיזין, ומוסיף חידוש מעניין משלו: "טוב לקבוע שיחה נאה בדברי תורה מעניין האושפיזין. כגון ביום הראשון, יאמר מעניין אברהם. וכן בשאר ימות החג, דבר יום ביומו". הלימוד שהמטה - אפרים מדריך ללמוד במהלך החג, עצם העיסוק בדמותם של הרועים, מחבר אותנו למטען המיוחד של כל אחד מהם. כידוע, יש מחלוקת מהו סדר ההופעה של האושפיזין. הסדר המוכר יותר, לפי נוסח ספרד הוא כך: אברהם יצחק ויעקב, משה אהרון יוסף ודוד. ישנו סדר אחר, על פי נוסח אשכנז שמסודר כך: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. מקובל לומר שהסדר השני, מסודר על פי סדר כרונולוגי, ואילו הסדר הראשון, מכוון לפי הסדר של שבע הספירות. לעומת ההנחה הזאת, בדברי הרב הנזיר זצ"ל, בספרו 'קול הנבואה', ישנו הסבר שונה. הוא מבאר, שגם הסדר של נוסח אשכנז, בנוי על פי סדר הספירות. ההבדל בין השיטות, נובע מכך שיש מחלוקות כיצד לסדר את הספירות, ומתוך כך, גם משתנה הסדר של האושפיזין. בסופו של דבר, מכיוון ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים", אנחנו נקראים לעיון מעמיק בחג הסוכות לפי כל סדר או שיטה שנבחר. עלינו לקחת בכל יום את אחד מדמויות ההוד של האושפיזין וללמוד את עניינה. על יד הלימוד הזה, נזכה למטען משמעותי, שיעניק לנו כוחות לעבודת ה' הממושכת של כל השנה.

יהי רצון, שנזכה לאור שבעת הרועים שיאיר בקרבנו, ולחג סוכות שמח ומלא קדושה ואור.

להזמנת הספר "אושפיזי הראי"ה" - שבעת האושפיזין במשנת הראי"ה קוק (280 עמ', כריכה קשה), בהוצאת ישיבת רמת גן, לחץ בקישור הבא:

http://yrg.ravpage.co.il/ushpizeyraaya