דברים, לא,ז: כי אתה תבוא את העם הזה: ש: מדוע דווקא 'תבוא' ולא 'תביא'? ת: משה מבשר ליהושע שהוא יכנס יחד עִם כל העַם, אל הארץ, בניגוד אליו: וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (פסוק ב'). מכאן שמשמעות 'תבוא את' היא 'תבוא עִם', ולכן דווקא 'תבוא'.

לא,יט: ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ... למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל: ש: מה מוסיפה "שירת האזינו" לעדות, הרי כבר נכרתה ברית בין ה' לעם (כח,סח)? ת: בריתות חשובות מצריכות נוסף על שטר הברית גם עדות, כגון קניין קרקע (לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת; בראשית כג,יח; כלומר קניין ועדים – "לעיני בני חת"). כמו-כן, העדות נצרכה כאן כי עניין הפרת הברית על ידי בני ישראל בעתיד נאמר למשה וליהושע בלבד במקום סגור, באוהל מועד (פסוק י"ד), והיה צריך לפרסם ולהזהיר את העם, לכן: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם (פסוק ל'). העדות נאמרה בצורה של שירה, כי כך היא נזכרת היטב.