בס"ד

אחת הערים בהן התחוללה מהפכה רוחנית בשנים
האחרונות, היא העיר בת-ים, בה קיימת קהילה גדולה
ומגובשת של יהודים יקרים שהתקרבו לשמירת תורה
ומצוות, והפכו לחסידי ברסלב נאמנים על כל המשתמע
מכך. חברי הקהילה עוסקים רבות בקירוב רחוקים, 
כשמאחוריהם יבולנאה של בעלי-תשובה רבים שהקימו
בתים מפוארים בישראל בדרך אבותינו ורבותינו
הקדושים.
אחד הפעילים המרכזיים בקהילה הוא הרב ב. הנוהג
לקבוע חברותות ללימוד התורה הקדושה עם בעלי-
תשובה טריים הזקוקים לליווי צמוד כדי להקנות להם
את המסורת ורוח-החיים הנושבת בחיי הציבור החרדי. 
כך הכיר את בועז, שלא מזמן נטש את החיים החילוניים
אחרי גיוו וקבע איתו לימוד קבוע מדי יום ביומו בשעה
מסויימת.
באחד הימים, תוך כדי הלימוד, מבחין בועז כיצד הרב
ב. מכניס את ידולחיקו, פותח שם שקית נייר חומה ובה
גרעיני אבטיח קלויים, מוציא משם גרעין אחד ובמקום
לעשות ברכה ולהכניס לפה, הוא משלשל אותו לכיס
הקטן שבחולצתו וממשיךללמוד... בועז מנסה להתעלם
מהמנהג המוזר, אך עוברת רבע שעה ושוב הרב ב. תוחב
את ידולשקית, מוציא גרעין ומשלשל אותולכיס... בועז
החליט להתעלם מהדבר, גם לאחר שראה עוד כמה
וכמה פעמים שהדבר חוזר על עצמו.
לא עבר זמן רב, ובועז לא יכול היה להמשיך ולהתעלם. 
היה זה כאשר שוב נראו גרעיני האבטיח בידיו של הרב
ב. ומשום מה התחשק לבועז לטעום קצת מהפיצוחים
הטעימים. הוא ביקש לקבל כמה גרעינים, הרב ב. הוציא
את השקית, הסתכל ממושכות בתוכה, נבר בין הגרעינים
ובסוף אמרלו: "מצטער, איןלי מספיק כדילתת לך"...
בועז הוכה בהלם: הרי הוא בכלל לא טועם מהגרעינים, 
הם בסך הכליוצאות מהשקית ונכנסות לכיס; מה איכפת
לו לתת לי מספר גרעינים עלובים??? הפגיעה היתה כל
כך חזקה, שבועז החליט להפסיק לחלוטין את הלימודים
המשותפים. ללמוד עם אדם מוזר זה סיפור אחד, אבל
לשבת עם קמצן זה סיפור אחר.
למחרת, כשהגיע הרב ב. למקום הלימוד ולא ראה
את בועז, חשב לעצמו שכנראה קיימת סיבה מיוחדת
להעדרות. אולם, כשהדבר חזר ונשנה יום אחר יום, 
התחיל לחשוש שמא קרה משהו לבועז, במיוחד לאחר
שהטלפונים אליו לא נענו כלל, ובועז נעלם, כאילו בלעה
אותו האדמה.
לאחר שבוע של העדרות, החליט הרב ב. לפנות לביתו
של בועז הנמצא בשכונה מרוחקת. לתדהמתו, מי שפתח
לו את הדלת לא היה אחר מאשר בועז בכבודו ובעצמו, 
כשהוא בריא ושלם, אךכולו המום מהאורח הבלתי צפוי
שנחת אצלו בהפתעה.
לאחר כמה חלקיקי דיבורים ורגעי מבוכה, לא נשארה
לבועז ברירה, והוא נאלץ לגלות את הסיבה בגינה החליט
להפסיק את השיעור הקבוע: "אני לא מסוגל להבין את
המוזרות שלך עם הגרעינים, ובעיקר איך אתה קמצן
בצורה כלכך מביישת. זה ממש לא מתאים לך!"
"את התשובה תקבל בביתי"   –  הבטיח הרב ב. והשנים
יצאולעבר הבית. נכנסים הביתה, הרב ב. פונה למרפסת, 
פותח ארון–שרות פלסטי, ולעיניו הנדהמות של בועז
מתגלות קופסאות שלימות וצנצנות ענקיות מלאות
וגדושות באלפי ורבבות גרעיני אבטיח קלויים - - -
"הכל התחיל בשיעור ששמעתי מהרב אליהו גודלבסקי" 
– התחיל הרב ב. לספר – "בה דיבר על העצה הגדולה
'אזמרה' (ליקוטי מוהר"ן ח"א, רפב) שגילה רבינו הקדוש, על
פיה חשוב מאד להתחזק עם כל נקודה טובה ומעשה
טוב שעושים. אבל בפועל התקשיתי לבצע זאת בשטח. 
כשמגיע מכשול או ירידה רוחנית, שוכחים מכל הנקודות
הטובות – והעצבות משתלטת.
"כשעברתי ליד חנות פיצוחים וראיתי גרעיני אבטיח
למכירה, עלה לי רעיון: קניתי כמה מאות גרם, ועל כל
מעשהטובשעשיתי – העברתיגרעיןאחד לכיסהחולצה. 
למדתי רבע שעה – עוד גרעין נכנס לכיס, ברכתי ברכה, 
הנחתי תפילין וכן הלאה – כלנקודה 'זיכתה' אותי בגרעין
נוסף. כשעבר יום וראיתי עשרות גרעינים מונחים בכיס, 
התחלתילהרגיש כמה נקודות טובות יש בי.
"מאז הספקתי לצבור ארון שלם של  'נקודות טובות', 
ועוד היד נטויה... אם היצר מנסה להחליש אותי, מספיק
להיזכר בתכולת הארון – ושמחה אופפת את כולי - - -
"באותו יום שביקשת ממני קצת פיצוחים"   –  התנצל
הרב ב.   –   "ראיתי שלא נשארו לי מספיק גרעינים לכל
הנקודות הטובות הבאות, לכן נמנעתי לכבד אותך בהם. 
שתבין אותי..."