"ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב” (במדבר לא,ח). 'אמר משה לפנחס ולאנשים הצובאים: יודע אני שבלעם הרשע שם שהלך ליטול שכרו. עד שהזאב בא לצאן, פרשו לו המצודה. ואם תראו אותו רשע שעושה כשפים, הראו לו את הציץ שכתוב בו: "קדש לה'” (שמות כח לו), והוא נופל, והרגו אותו. "ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם”, שהיו עושין כשפין עם בלעם ופורחים באוויר, והראו להם את הציץ, ונפלו על חלליהם' (תנחומא "מטות" סימן ד [וכן בבמדבר רבה כב,ה; וב-כ,כ. וביב”ע בפס']). הסיפור הזה תמוה מאוד, וכי ממתי יכולים לרחף באויר? אלא ודאי שאין הדבר הזה פשט, אלא יש בו רמז שאמרוהו בצורה של סיפור דרש. בפשט הפס' הכוונה שהרגו את אותם המלכים יחד עם שאר ההרוגים במדיין (חלליהם), ובלעם היה שם כדי לקבל שכרו (שאחרת מה הוא עושה שם לאחר שבלק הבריח אותו אחרי שבירך את ישראל?), אלא שכיון שכבר היה שם אז ודאי שגם בא לעזור להם במלחמתם נגד ישראל, שהרי כשקראו לו לקלל זה היה כדי להילחם בישראל, ולכן לאחר שעשו את מה שיעץ להם, להחטיא את ישראל, עכשיו הגיע הזמן להילחם עם ישראל, ממילא עכשיו יש מלחמה שבנ"י יוצאים נגדם, זהו הזמן של קיום היעוץ של בלעם. לכן עכשיו כשבא לקבל את כספו זה היה יחד עם כוונה לצאת למלחמה בישראל, שזהו 'עד שהזאב בא לצאן, פרשו לו המצודה', שהזאב הוא בלעם בא עכשיו לקבל את כספו יחד עם המלחמה שמתכוננים להילחם בישראל – הצאן (שזה כרומז לכך שבנ”י מול היזקם של הגוים נמשל בכבשה [בנ"י הם אחד] בין שבעים הזאבים [שבעים אומות] כמובא בתנחומא [תולדות סימן ה]). בלעם חשב שעצתו התקיימה, אולם בפועל בנ"י ניצחו, ולכן בלעם היה צריך לברוח כדי שלא לההרג, וזה יחד עם שאר המלכים (שאחרת לא יתנו לו את כספו אם כולם ימותו שיוכח שבנ"י ניצחו לגמרי ולא עזר כלום מעצתו, וכן איזה שם יצא לו שהפקיר את המלכים. ובכ”א אפשר שלא הוא בא להצילם בכישוף אלא הם בעצמם עשו כמותו, כיון שגם הם היו מומחים בכישוף). לכן עשה כשפים שיהיו פורחים באויר, שאין הכוונה שירחפו באויר כציפור, אלא כעין ניסו לברוח במהירות כמו ציפור שעפה מהר, כעין הביטוי למהירות בפס' באיכה “קלים היו רדפינו מנשרי שמים” (איכה ד,יט) [אמנם באיכה זה נאמר על רודפינו, אולם בכ"ז זהו ביטוי של מהירות שיא במלחמה במשל של תעופת הנשר]. בלעם עשה זאת ע"י כשפים שנקראים כך בשל: 'אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה' (סנהדרין סז,ב). שכך בלעם והמלכים היו צריכים לההרג, אולם בלעם עשה ע"י כשפים כעין שיוכחש הרצון של מעלה ויוכלו לברוח. כנגד זה הראו להם את הציץ, שרשום בו "קדש לה'” שכל העולם כולו מלא כבוד ה' ואין בלתו, ולכן גם הכשפים לא יכולים נגדו. זהו כעין המשך הגמ': '(דברים ד, לה) "אין עוד מלבדו" – אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים', שמול גילוי ה' אין כח גם ביד הכשפים לעשות כלום. כך אצל בלעם והמלכים ע"י הציץ שהיה בזה גילוי של אין עוד מלבדו פקע כח הכשפים ולא הצליחו להמלט על נפשם אלא נהרגו יחד עם שאר האנשים, שלא נעשה להם שום הבדל ויכולת לימלט בשל הכישוף, שזהו הדגשת הפס' “ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם" שמתו כולם יחד, שלא נעשה שום שינוי ביניהם, אע"פ שהם היו יחד עם בלעם כדי שיעזור להם, שזהו "חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" שהרגו את כולם יחד, ולא הועיל כוחו של בלעם לעזרם. אולי אפשר גם שהכוונה בסיפור הזה הוא שבלעם בא לקבל שכרו ולהסביר להם עכשיו שילחמו עם כשפים. כיון שבכח הכשפים יש יכולת של מיתה אע"פ שמשמים לא קבעו כך, כמו שמסביר רש"י מה הכוונה שהכשפים מכחישין פמליא של מעלה: 'כשפים – נוטריקון כחש פמליא של מעלה, שעל מי שנגזר לחיות ממיתין' (רש"י סנהדרין שם). אמנם קודם לא חשבו שיוכלו להזיק ע"י הכישוף בשל רצון ה' עם בנ"י, כמו שממשיכה הגמ': '(דברים ד, לה) "אין עוד מלבדו" אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה: אי מסתייעת זילי עבידי, אין עוד מלבדו כתיב. איני, והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה? שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה' (שם) 'אפילו כשפים – אין בהן כח לפני גזרתו שאין כח מלבדו. מתותי כרעיה – לעשות לו מכשפות. אם מסתייע – מילתיך, אם את מצלחת לעשות לי מכשפות עשי. אין עוד מלבדו כתיב – ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי, מאתו יצא ואני מקבלן. דנפיש זכותיה – ומסרי נפשיה משמיא לאצולי'' (רש"י). ממילא בדומה לכך בנ"י שיצאו ממצרים היתה להם עזרת ה' גדולה ביותר, ולכן הבינו המדיינים שלא יוכלו נגד ישראל בכשפים (שהרי אפילו המצרים לא יכלו, שהיו אימפריה של מכשפים) לכן שכרו את בלעם, שהוא יעץ להם להחטיא, שאז יוכלו להזיק לישראל. ולכן עכשיו לאחר שחטאו יעץ בלעם להעזר בכשפים כדי להרוג בבנ"י. זה נמשל בפריחה באויר, כעין שהם בשמים (לא פיזית אלא רוחנית), שהם קובעים בשמים – נגד גילוי רצון השמים (כמו שהכשפים עושים שמכחישים את רצון השמים), והראו לו את הציץ שמראה את הכרזתם של בנ"י שהכל קודש לה', ולכן ה' תמיד בעזרנו (ואע"פ שחטאנו בבנות מואב שבנו בתשובה ונמחל לנו) וממילא בטל כוח הכשפים, ואז 'נפלו' תחת יד ישראל והומתו. אולי אפשר כשני ההסברים יחד, שרצו להזיק לנו בכישוף, לנצחנו ולהזיקנו מהר שיחול עלינו כמו שנאמר בחורבן “קלים היו רדפינו מנשרי שמים” (איכה ד,יט), שינצחו במהירות ובחוזק, שזהו שכביכול עפו, והראו מולם את הציץ והם נפלו במלחמה.