"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח)

השער, הוא מקום שבו אין מחיצות, אין גבולות וחומות, אין הבדל ואין זהות ידועה מראש. משם מקור החיות של העיר.

החיים הם אינטראקציה עם החוץ, אלא שכל קריעת פתח כלפי העולם שבחוץ, הגם שהוא הכרחי, היא אפשרות לאנדרלמוסיה שסכנותיו עימו - מי יודע מי נכנס ומי יוצא, מה מביאים הנכנסים ומה לוקחים היוצאים. כמו שהוא יכול להיות מקום גבוה, הוא יכול להיות גם המקום הנמוך ביותר. על כן מצווה התורה: שים שם פיקוח - "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" - דאג לעצב את החברה באופן מעשי, לחיים של שלמות, צדק ומוסר, הגשם את האידיאל בקרקע המציאות, וודא שכל מי שנכנס בשער אל העיר שלך ידע מה הם הנהלים והנורמות שהוא נדרש אליהם.

בעולם הזה נראה שאין מקום לעולם העליון. החומר והגשמיות יכולים לשמש קרקע לנפרד ולחלקי, אבל השלמות הצדק, המוסר וההרמוניה מופשטות מדי, והן לא תוכלנה להישען על קרקע זו. הן נמצאות באידאה ובחלום, אך בפועל אינן בנמצא. מסך של ארציות מסתיר וחוסם את הדרך להכיר ולראות את השלמות העליונה שרוצה להיות מיושמת בארץ, אבל זולגת מבין אצבעות הארציות שאינן מסוגלות לאחוז בה, בשל היותה מופשטת.

כל המגמה של הצבת שופטים ושוטרים הוא להגשים את הרוח בתוך החומר, את העליון בתוך התחתון ואת הצדק והמוסר בתוך חיי החברה העשויה מיחידים. לקחת את השלמות ולהעמידה בארץ על רגליה, ולנהל את העולם הזה, החלקי והמפורד בדרך של שלמות והגינות, צדק ויושר ולהתגבר על הכוחות הדוחפים את העולם הזה לתוהו ובוהו מוחלט של פירוד ואגוצנטריות.

בדור שלנו, דור האינטרנט, אפשר לראות את הדברים עין בעין. האינטרנט הוא מקום שאין בו מחיצות וגבולות ואף לא זהות ואפשר ששם בדיוק טמון סוד כוח המשיכה החזק שלו. אולם ברור שפתיחת שערים כזו עלולה לאפשר לכל רוח פרצים לנשב פנימה, לעקר כל דבר מתוכנו ומזהותו ולרדת עד שפל המדרגה. שים שם שופטים ושוטרים, אומרת לנו התורה, כדי שנדע לנווט ולכוון בין הצורך בשער פתוח ובין הצורך במוסר, זהות ותוכן.

נראה שזו סוגיית הדור שלנו, דור עקבתא דמשיחא. ה' רוצה לנסותנו בפריצות הגדולה ביותר, במקומות הנמוכים ביותר ונראה שאין שום כוח בעולם שיכול לעצור את הסחף הזה, הוא גדול מאיתנו! מדוע זה כך? מה תכליתו?

דווקא מתוך העולם הזה אנו צריכים לחוקק את המשפט וליישמו. דווקא מתוך עימות וחיכוך עם המקום הפרוץ הזה. נראה שה' רוצה שנמצא בתוכנו את ה"שוטר הפנימי", זה שיודע לשמור על עצמו לא מתוך כפייה אלא מתוך בחירה.

לכאורה היינו מצפים שבדור שכולו פתחים ושערים, דור ללא גבולות, תרבה האהבה. אך לא אלו פני הדברים. שיעור הגירושים גבוה מאי פעם וכל אחד רואה שללא גבולות ומשפט, העולם עלול להתדרדר לתהומות נוראיים. גם האינטרנט, במסווה של אהבה, יכול להוריד את האדם לגיהינום ממש.

מוכרחים לקחת את הסיכון של הפתח, ויחד עם זאת יש לשמור שם היטב על דרך הישר. פתיחות לבדה - משמעה גיהינום, שוטרים לבדם - גיהינום גם כן. לכן מקום הצבת השופטים והשוטרים יהיה דווקא בשער, בפתח הפרוץ, שם צריך שופטים ושוטרים לשמירה. לא רק בגלל הסכנה של המקום הנמוך, שאליו אפשר ליפול ועל מנת להימנע ממנו - אלא גם בגלל פוטנציאל גן העדן שמצוי שם. רק בשילוב שבין ה"פתיחות" וה"שוטרים" - נוכל למצוא את גן העדן כאן בארץ.

הרב דן האוזר, מהספר: "על קצה בהונות ההוויה - לעומק תורותיו של רבי נחמן"