בשעה טובה אנו מסיימים השבת את חומש במדבר. 40 שנות הליכה במדבר מגיעות לקיצן ובני ישראל שנמצאים מול ערבות יריחו מחכים למעשה להיכנס אל ארץ ישראל. 

בפרשות השבוע שלנו, "מטות - מסעי", משה סוגר את הקצוות האחרונים לקראת הכניסה, ומכין את העם לקראת האירוע החשוב.

אך לפני סיכום כל המסעות שעבר העם במדבר נותן משה לנשיאי השבטים ואח"כ לכל ישראל ציווי חשוב: "איש כי ידור נדר לה' או הישבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".

רגע לפני הכניסה לארץ למשה חשוב לדבר עם העם דווקא על דיבור. לא פחות ולא יותר. הוא לא מצווה שוב על שבת או חגים, הוא לא מקריא שוב את עשרת הדיברות, הוא לא מראה בחשיבות המשפט אלא דווקא מתעסק בדיבור.

מסביר רש"י בפסוק: "לא יחל דברו - לא יעשה דבריו חולין" - המילה "יחל" באה מלשון חילול ולכן משה בכוונה מדבר בלשון הזאת ומבקש שכולם ישמרו על מוצא פיהם כדבר קדוש שאסור לחלל. כאשר אדם מדבר בפיו יש לו כח להשפיע במעגלים עצומים, בהשפעה שיכולה להגיע לכל העולם ולכן לכח הדיבור יש ערך חשוב מעין כמותו והוא הבסיס להתנהלות היומיומית של האדם וסביבתו. לא סתם יום הכיפורים פותח בדיוק באותו נושא, בתפילת "כל נדרי" על חשיבות וערך הדברים היוצאים מפינו ובעיקר השבועות והנדרים. 

אם ישראל רוצים לבנות עוד רגע חברה מתוקנת, קהילה תרבותית ותקינה, חייבים כל אחד ואחת מהם לדעת לשמור על מה שהם אומרים בפיהם כאילו זה דבר קדוש שאסור לחלל וחייבים לשמור עליו היטב. 

הדיבור הוא יסוד החברה והקשר בין אדם לחברו. 

הדיבור הנעים, השקט, דברי האמת והנועם, דברי השלום והקדושה, כל אלה צריכים להיות נר לרגליהם של כל העם רגע לפני שנכנסים לארץ.

בעידן של ימנו, שכולנו מחזיקים ביד מכשיר דרכו אנחנו מדברים וכותבים ללא הרף החשיבות רק עצומה יותר ובעלת משקל אדיר. כמה עלינו לחשוב היטב ולשקול כל מילה ומשפט שאנו אומרים או כותבים כי מהירות המילים וערכן גבוהות מאוד. 

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.

הליכה במדבר,נדר,שבועה,עשרת הדיברות,כוח הדיבור, השקט, דבר האמת,הנועם, דברי השלום והקדושה,