עיונים לשוניים - יומא יט. הסיבה שקראו לפני הכה"ג בדניאל, קבוטל-קפוטל
נכתב על ידי איתיאל, 24/6/2021
מסופר במשנה כי בליל יום הכיפורים היו מעסיקים את הכהן הגדול כדי שלא ירדם, על מנת שישמור על טהרתו.
בין השאר, היו קוראים לפניו בכתבי הקודש, כגון ספרי איוב, עזרא ודברי הימים.
והעיד רבי זכריה בן קבוטל: פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל.
פירש הרב אונטרמן זצ"ל (מובא בפירוש הרב קהתי) שתורף העדות היא שהיו כהנים גדולים לא ראויים, שהיו עמי ארצות (בגמרא מתואר שהיו קונים את התפקיד בשוחד לנציבים הרומאים). חלקם אף לא ידעו עברית ודיברו ארמית. לכן קראו לפניהם בדניאל, ששבעת פרקיו הראשונים כתובים בארמית.
בגמרא מובא ספק בעניין היגוי שמו:
תלמידי רב שנו "קפוטל", ורב סימן להם בידו (מכיוון שהיה באמצע התפילה) לשנות באות ב' (כגון שהרים שתי אצבעות כגימטריית ב') - קבוטל.
רבינו חננאל גורס בסוגיה שהחילוף היה בין "קבוטר" ל"קפוטר".
ובירושלמי מובא שהסתפקו אם לשנות "קבוטר" או "קבוטל", ורב "אחווי באצבעתיה צפר קבוטר".
יש מבארים שכוונת הירושלמי במילה "צפר" זה "הכרז בקול" (כמו צופר של רכב). כלומר: רב סימן את האות ר' באצבעותיו (כגון שכופף את אצבעו בצורת ר'), כדי שיכריזו בקול שהגרסה היא "קבוטר".
ד"ר אליעזר רוזנטל הציע הצעה מבריקה. בפרסית פירש המילה "קבוטר" היא ציפור. רב סימן באצבעותיו "צפר" - עשה תנועה של ציפור, כגון תעופת כנפיים, וכך הבינו שהכוונה ל"קבוטר".
הבבלי לעומתו גורס שההבדל הוא בין רבדים שונים בפרסית. בפרסית הקדומה אמרו "קפוטר", ובחדשה אמרו "קבוטר", והכרעת רב היתה כמו בפרסית החדשה.
*
נמצא שיש לפנינו ספק בחילופי עיצורים:
שפתיות: ב' או פ'.
שוטפות: ל' או ר'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
