שאלה מתבקשת בעניין זה, מדוע לא השתחוה מרדכי והרי קי"ל שאין אדם עושה עצמו ע"ז ולכאורה אין בזה איסור?

אכן בתרגום יונתן על הפסוק כתב בשם חז"ל שהמן עשה אנדרטה של עצמו ולה לא השתחוה מרדכי. וכ"כ ראב"ע.

ובמדרש פנים אחרים: א. י"א שעשה צורת אלילו על ליבו, ולכן מרדכי לא השתחוה.

ב. י"א שלא השתחוה כדי לא להחניף לרשע (אעפ"י שאין בזה איסור ע"ז).

בתרוה"ד סי' קצ"ז דן בשאלה באדם שבא לבקרו גוי ויש לו שתי וערב על ליבו, האם מותר לקוד לו קידה לכבדו וכד'?

וכתב להשיב שראוי להיזהר בזה, כי איסור השתחויה הוא מד' עבודות שחייבים עליהם מיתה [והביא ראייה מעשה שהיה ע"ׂש)

מנגד, הביא תשובת הר"ר יצחק מאופנהיים בדבר שכתב להקל בזה, מפני שאין משתחוה לשתי וערב ח"ו אלא לכבודם של השרים שהוא מפני השררה שלהם ולא בגלל הע"ז. וכתב תרוה"ד שאכן סברא יש להקל בזה מפני שהרגילות להשתחוות לשרים ובעלי שררה ולכן לא נראה כמשתחווה לע"ז [אבל אצל המן זה היה מכוון לע"ז ולכן אסור].

ובשו"ת מהר"ם אלאשקר גם עוסק בנידון דידן, ומביא שאלה דומה – כיצד השתחווה אברהם אבינו למלאכים שהגיעו אליו והרי היה אבק על רגליהם שכידוע לו הם עבדו, והרי עוד לא רחצו רגליהם?!

וכתב גם הוא לתרץ כנ"ל, שמפני שמשתחווה לעובד ע"ז אין בזה איסור, כי לא משתחווה לע"ז עצמה. ועושה כן רק לכבד השרים. וכ"כ בשם ר' יצחק הנ"ל. ולגבי המן כתב שאסור מ2 טעמים: 1. הוא עצמו היה ע"ז. 2. היה לו צלמים על ליבו.

וכן המהר"ל באור חדש עמ' קסח כתב שאסור היה להשתחוות מ2 הטעמים הנ"ל. עכ"פ כתב שעיקר הטעם מפני שרצה מרדכי לקדש שם שמים, ולכן גם אם אין בזה איסור מובהק, ראוי לעשות כן מפאת כבוד שמים.