"ובשר זבח תודת שלמיו ביו קורבנו יאכל"
16/5/2021
כתוב בתורה - "ובשר זבח תודת שלמיו ביו קורבנו יאכל" [ז, טו]. נוסח ההזמנה.
הכל מכירים את נוסח ההזמנות לשמחות במגזר החרדי: "בתודה והלל לה׳ יתברך שזיכנו לשמחת צאצאינו היקרים, הרינו להזמין את כבודו ובני ביתו" וכו׳ וכו׳. זה הבסיס, כמובן, ועליו תוספות כיד ההתפייסות ועומס הרגשות. ושמעתי תמהים: רצונך להודות לבוראך? הסב פניך אל הקיר, פרוש כפיך ומלא פיך שירה כים ולשונך רינה כהמון גליו. מדוע עליך לשתף את כל עם ישראל ברגשותיך? זו שאלה לדוגמה, המוכיחה כמה הושפענו מהכפור הנושב בחוץ, מהאווירה הקפואה, המתביישת בהפגנת רגשות.
אבל זה לא רק זה. יש כאן הרבה יותר.
בפרשתנו מצאנו שני קרבנות, זהים למעשה. קרבן תודה וקרבן שלמים. יש ביניהם הבדלים מעסים. לחמי תודה, למשל. או העובדה, שהשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד ואילו התודה אינה נאכלת אלא ביום הקרבתה בלבד. ומדוע, ביאר הנצי״ב מוולוז׳ין זצ״ל שהתורה רצתה שהמקריב קרבן תודה על הנס שארע לו (כגון שהיה חולה שנתרפא, חבוש שיצא מבית האסורים, או עובר מדבריות וימים) יאלץ לזמן אנשים רבים להשתתף עימו בסעודה, כי יצסרך לחלק כל בשר הקרבן בסעודה אחת כדי שלא יעבור זמנו, יהיה ׳נותר׳ וייפסל, ומתוך כך יתוודעו רבים לנס, ויתקדש שם שמים בפניהם. והרי זה ייעודנו על אדמתנו, לקדש שם שמים ברבים! ופסוק מפורש הוא: ״יודו לה׳ חסדו, ונפלאותיו לבני אדם - וירוממוהו בקהל עם, ובמושב זקנים יהללוהו״ - נאה ויאה איפוא להודות בהזמנה, בנאום בשעת השמחה! לשתף את הרבים בהבעת התודה ובהכרת הסובה!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
