פרשתמשפטים  לעילוי נשמת 54 הרוגי אסון המסוקים,נהרגו ב:כח' שבט,ז"ל.ולעילוי נשמת אילן רמון ז"ל,נספה בכט' שבט.

בסוף הפרשה,עולה משה רבנו אל הר סינילקבל את לוחות הברית.עד גבול מסוים עולים איתו אהרון הכהן,2 בניו נדבואביהוא,יהושע בן נון ו-70 מזקני ישראל,וכולם זוכים לנבואה:"ויראו אל אלקיישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטֹהר"(שמות כד,י) רש"י (שם) מביא פירוש מעניין,שלאעל דרך הפשט:"היא(לבנתהספיר)היתה לפניו בשעת השעבוד,לזכור צערן של ישראל שהיומשועבדים במעשה לבנים(עבודהבפרך)משנגאלו(ישראל) היה אור וחדוה לפניו(="כעצם השמים לטהר")" הנבואה הזאת היא גילוי מה שהיה"מאחורי הקלעים" בזמן שעבוד ישראל(היה הקב"ה בצער) ובזמן יציאתםממצרים(אור וחדווה לפני הקב"ה). גדולי ישראל הללו לא קבלו נבואה על ארץ ישראל,או על תורת ישראל(שבשבילה עלו להר),אלא זכולראות איך מתייחס הקב"ה למצבם של ישראל.הפס' בתהילים(צט,ה)אומר:"רוממו ה'אלוקינו והשתחוו להדֹם רגליו..."משתחווים למתחתל"רגליו" של הקב"ה.ומה יש שם?לבנת הספיר!כ"תזכורת" לצערישראל. משמע שכשאדם מתפלל לקב"ה-הוא(האדם)צריך להיזכר בצערם שלישראל!לשם הוא מכוון את תפילתו! עובדה שרוב התפילה שלנו היא בלשון רבים!בקשת רחמיםעל כל יהודי ויהודי!וכשבאה הגאולה,אז-"והשתחוו להר קדשו.."(שם ט)בגאולת ישראל אפשרכבר להרים את הראש למעלה,אל הר ה',כשעם ישראל בן חורין,ויש "אור וחדוהלפניו"-לפני הקב"ה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל כותב(אורות התשובה סו):"בעקבתאדמשיחא,כל יהודי שישועת ישראל נוגעת ללבו-הוא בעל נשמה של צדיק עליון" הקב"המצטער בצערם של ישראל,ואדם שעובד את ה' צריך "להיות שותף" בצער.כל עודיש יהודי בצער,כל עוד העם כולו לא שב לארצו-יש צער בשמים."אמר רב כלו כלהקיצין ואין תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים.."(סנהדרין צז,ב)כשאדם עושה מעשהטוב-עוזר למישהו-הוא מראה שאיכפת לו מאותו אדם.הוא מתייחס לצער של האחר!זהמה שמקרב את הגאולה.החזרה בתשובה צריכה לבוא מתוך אהבת ה',ומי שאוהב אתה'-אוהב גם את ישראל.שבתשלום,חודש טוב וכל טוב.