'בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן:אנא משיח, אמרו ליה במשיח כתיב דמורח ודאין, נחזי אנן אי מורח ודאין. כיון שחזיוהו דלא מורח ודאין- קטלוהו' (סנהדרין צג,ב). לכאורה קשה כיון שבמדרשים מובא שגוים הרגוהו?- והיה מי שפירש שהכוונה 'קטלוהו' הגוים (ראה בשטיינזלץ). ואולי אפשר שאין זה סיפור עובדתי אלא משל על מה שארע בזמן סופו של בר כוכבא. שמסופר שר' אליעזר המודעי היה מתפלל על ביתר, ולבסוף כותי אחד עשה כאילו הוא לוחש לר"א, ובר כוכבא שאלו מה אמר לו, וענה לו שלא יודע, ובר כוכבא כעס ובעט בו והרגו 'מיד גרמו העונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא' ועל זה אמרו חז"ל במשל שחשב שהוא משיח כמו שר"ע אמר עליו, אולם הוא לא ידע להבחן אמת וכך יצא טעות שטעה והרג את ר"א המודעי ובעקבות זה נהרג. ולכן מצאו נחש על צאוורו רמז לפוגע בת"ח שנחש ממיתו, וזהו קטלוהו, כח רבנן גרם לו למות. וניראה שע"פ זה אולי אפשר להבין איך קרה שתלמידי ר"ע חטאו בין אדם לחברו, כשר"ע היה כ"ך מזהיר על כך ומקפיד בזה?- כניראה שכיון שאמר על בר כוכבא שהוא משיח, הלכו בעקבות דרכו וחשדו ממשתפי פעולה עם הרומים, ולכן לא ניזהרו מספיק מלחשוד אחד בשני. ובזה מובן ע"פ הדעה שמתו במלחמת בר כוכבא (מרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל ע"פ גרסת הגאונים) שהיו פועלים ונשפעים ממנו, וניראה שזה הטעות, שלהבדיל מלימוד שקנאת סופרים תרבה חכמה, במעשה בפועל יש להתחבר אחד לשני, ובפרט על א"י שהיא מקום של ציבור יהודי (שנידונים כציבור) ובשל השפעת בר כוכבא הם העבירו את עניין הלימוד גם למעשה וכך יצרו פירוד במקום אחדות. לכן מתו ב-33 יום "גל" שהוא מורכב מפרטים שמאוחדים לגל אחד, ולכן מתו כ"ד אלף תלמידי ר"ע או י"ב אלף זוגים (כגירסה במקורות אחרים) רמז לי"ב שבטים או כ"ד משמרות כהונה כנגד בנ"י בקשרם למקדש שהוא מקום אחד שמאחד את כל בנ"י, שבזה פגמו ולכן מתו, במגפת אסכרה, שמתו ברצח הרומאים אולם ביסורים קשים כמו אסכרה שהיא המחלה הכי קשה, ומגפה שמדביק זה את זה, שפוגע אחד בשני, כרמז למעשיהם, פרודם. ואולי לכן כ"ך שמח ר"ע במיתתו בק"ש, שבכל לבבך בשני יצריך ובכל מאודך בכל מידה או ממונך אין בזה אחדות, אבל בכל נפשך זה נפש אחת והיא מחוברת לנשמת כלל בנ"י, כנסת ישראל, ולכן שמח שראה בזה כמו תיקון וראיה שלא נחשב לו פרודם של תלמידיו.