סיפור על מקווה טהרה
נכתב על ידי אביהו ח, 6/1/2013
בחודש אלול לפני מספר שנים נסע הרב דוד אברהם ספקטור, מנהל מחלקת מקוואות ורב שכונת גבעת שרת בבית שמש, מירושלים לעירו. בדרך הרגיש עייפות ועצר בתחנת דלק במסילת ציון כדי להתרענן, לקנות שתייה ולנוח מעט. הוא נכנס לקיוסק בתחנת הדלק, וערבי-נוצרי בשם שריף בא לקראתו ושמח מאוד לפגוש אותו. שריף הוא קבלן מסאסה אשר בקי בשיטות השונות של כשרות המקווה. הוא הזמינו לשולחן היחיד שהיה בקיוסק. הרב התיישב והחל לדבר עמו.
כעבור כמה דקות נכנס לקיוסק יהודי בגיל מבוגר למדי שהרב לא הכיר. שריף הכירו והזמין גם אותו לכיסא הפנוי שנותר בשולחן הקטן שלהם בקיוסק. שריף שאל לשלומו, ואותו יהודי התחיל לתנות את צרותיו בפניהם: אשתו חולת לב ויש לה בעיות רפואיות נוספות, ובנוסף לכל אין ביניהם שלום בית. הוא דיבר ללא הרף על צרותיהם עד שהערבי הצליח לעצור אותו ואמר לו: "תשמע, יש כאן רבי, הוא יברך אותך!"
הרב שאל אותו מהיכן הוא, והלה סיפר שהוא מתגורר באזור הישן של בית שמש. "אם כך", אמר הרב, "יש שם הרבה בתי כנסת, תיכנס לאחד מהם ותתפלל לקדוש ברוך הוא שישלח לאשתך רפואה שלמה ושיהיה שלום ביניכם".
ענה אותו יהודי: "אני לא דתי וגם אשתי לא דתייה. אמנם אבי היה רב במרוקו והוא קבור בבית העלמין של בית שמש, אבל זה לא מתאים לנו להתפלל".
הוא המשיך לספר על צרותיו. אחרי כמה דקות לפתע אמר לו הקבלן הערבי: "שאשתך תלך למקווה! תשאל את הרב, הוא יגיד לך שזה טוב!". היהודי היה קצת מופתע מדברי הערבי, אבל אחרי כמה שניות התעשת וחזר בתוקף על עמדתו שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר.
השיחה התפתחה לכיוונים אחרים, אך לפני שיצא הרב לדרכו התלבט בנפשו אם כדאי לחזור לנושא המקווה. לבסוף התגבר ואמר: "ביחס לצרות של אשתך. שמעת מה שאמר לך שריף. גם אני אומר לך שאשתך תלך למקווה החדש והמודרני שבנינו לאחרונה לידכם והכל יהיה בסדר, גם מחלת הלב, גם שאר הבעיות הרפואיות שלה וגם שלום הבית ביניכם". הם נפרדו בחום והרב שכח מהמפגש המקרי ולא תיאר לעצמו שיצא מזה משהו.
בחודש כסלו בשנה שלאחר מכן ניגש הרב ספקטור לאתר בנייה של מקווה חדש בבית שמש כדי לדבר עם המהנדס. הלה רצה מיד להתחיל לדבר על המשך הבנייה. הרב אמר לו: "מה קרה, כבר לא אומרים בוקר טוב?!", וניגש לעבר כל הנמצאים שם ובירכם אחד אחד בברכת בוקר טוב. לבסוף הגיע לאדם שלא זכר מנין הוא מכירו ושאל אותו: "מה תפקידך כאן?".
האיש ענה: "אתה לא זוכר אותי?! נפגשנו בתחנת הדלק במסילת ציון וישבנו יחד עם שריף בקיוסק".
"אה! עכשיו נזכרתי", אמר הרב. לאחר מכן שוחח הרב עם המהנדס על העניינים שלשמם הגיע, ואותו איש עמד בצד והמתין בסבלנות לסיום שיחתם. לבסוף הרב נפנה אליו ושאל: "מה שלומך ומה שלום אשתך?!", וכעבור רגע שאל ישירות: "האם היא הלכה למקווה?".
"בוודאי!", השיב האיש להפתעת הרב.
"האם היא הלכה פעם אחת?", הוסיף הרב לשאול.
"מה פתאום פעם אחת?!", קרא האיש, "היא הולכת מדי חודש! מאז שהיא הולכת למקווה אין לה עוד מחלת לב והרופאים לא מבינים מה קרה, וגם שאר הבעיות הרפואיות נעלמו ויש בינינו שלום ואהבה!"
"איך הצלחת לשכנע אותה?", התעניין הרב.
"בתחילה היא התנגדה", הודה האיש, "הלכתי לקברו של אבי הרב ז"ל ושפכתי את הלב במשך כמה שעות על צרותינו. יצאתי משם אדם חדש, וכאשר חזרתי פתאום היא הסכימה".
הרב נפרד מהאיש בהתרגשות, והניגון "וטהר לבנו לעבדך באמת" התנגן בלבו. הוא הרהר לעצמו: כל זה בא מכוח הטהרה של מי המקווה, ובאמת גם היום, רוח א-לוהים מרחפת על פני המים, וכנראה אפשר לקבל אנרגיה חיובית אפילו מתחנת דלק, וכל שכן ממקווה טהרה...
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
