בס"ד

                   היין  

הזִקנה משביחה

"ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים" (בראשית מה,כג). מפרש רש"י: "מטוב מצרים – יין ישן, שדעת זקנים נוחה הימנו". יין הוא מהדברים היחידים שבהם הישן טוב מן החדש. לכן דעת זקנים נוחה מיין ישן, כי הוא מבטא את היתרון שבישן על החדש.
(הרב אפרים-זלמן מרגליות)



יין טוב משתבח

יין ישן משביח והולך רק אם בתחילתו היה יין טוב, אבל אם מתחילתו היה יין גרוע, ככל שהוא מתיישן הריהו הולך ומחמיץ. גם הזיקנה מעלה היא, אלא שהדבר תלוי במה שהיה האדם בצעירותו.
(רבי שלמה אלטר)



אל תסתכל בקנקן

יוסף התכוון לרמוז ליעקב שלא יחשוש מהיותו לבוש בגדי מלכות של מצרים והיותו מושל בכל ארץ מצרים. השינוי החיצוני לא השפיע חלילה על פנימיותו היהודית. כאות וכסמל לכך שלח ליעקב יין, שעליו נאמר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
(מעיינה של תורה)



על-ידי הגלות

היין ששלח יוסף לאביו רומז ל'יינה של תורה' שבני-ישראל זכו לו על-ידי גלות מצרים. זהו שנאמר (בראשית מט,יא) "אוסרי לגפן עירוֹ" – כדי לזכות ליינה של תורה צריך האדם להיות כחמור למשא.
(אור התורה)



רמז לפסח

היין ששלח יוסף יש בו רמז לארבע הכוסות של חג הפסח. "בר ולחם ומזון" רומזים לשלוש המצות שעורכים בליל הסדר. יוסף רמז לאביו שבסופו של דבר יֵצאו בני-ישראל ממצרים ויחגגו את חג הפסח במצה ויין.
(לקוטי לוי יצחק)



כחמור למשא

היין רומז ל'יינה של תורה' והחמורים שנשאו את היין רומזים שחובתו של האדם לקבל עליו עול תורה כחמור למשא, כפי שנאמר (בראשית מט,יד) "יששכר חמור גרם", ופירש רש"י שהוא סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינים אותו משא כבד.
(הצמח צדק)



לחיים

חז"ל אומרים (ברכות מ,א): "אין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא היין, שנאמר (בראשית ט,כא) וישת מן היין וישכר". כמו-כן לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנאמר "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי לא,ו). לכן נוהגים בשתיית יין לומר 'לחיים', שלא לבוא חלילה לידי שתייה מחמת אבלות או שתייה שיש עמה יללה.
(תוספת ברכה)



שתייה מועילה

מנהג העולם שבאמירת 'לחיים' עונים 'לחיים טובים ולשלום'. זהו לפי שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה, שהייתה אצל נח, היו תוצאות לא-טובות. גם עץ הדעת גפן היה. לכן מברכים שיין זה יהיה "לחיים טובים ולשלום".
(היום יום)