דיני חנוכה ממרן הגר"ש גורן זצוק"ל
נכתב על ידי יניב, 12/12/2012
דיני חנוכה שכתב מרן שר התורה גדול הדור רבן של כל ישראל הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, בבטאון "מחניים" (של הרבנות הצבאית) בערב חנוכה תש"י.
סדר הדלקה:
א. ביום__ בערב אור ליום __ כה בכסלו מתחילים שמונת ימי החנוכה.
ב. כל חייל וחיילת צריכים להשתתף בהדלקת נרות חנוכה כל שמונת הלילות של חנוכה.
ג. כל החיילים הנימצאים בבסיס היחידה מתאספים בזמן הדלקה בחדר אוכל וחייל אחד מדליק את נרות החנוכה במעמד כולם.
ד. בליל ראשון של חנוכה מדליקים נר אחד ומוסיפים והולכים נר אחד בכל לילה עד ליל שמיני.
ה. בכל ערב מתחילים להדליק מן הנר הנוסף ומדליקים והולכים משמאל לימין.
ו. בלילה הראשון מברכים לפני ההדלקה שלוש ברכות "להדליק נר של חנוכה" "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" וברכת "שהחיינו", בשאר הלילות מברכים רק את שתי הברכות הראשונות ואין מברכים "שהחיינו".
ז. חייל ששכח, או שמסיבה אחרת לא הדליק ולא השתתף בהדלקה בלילה אחד, ידליק בלילה שאחריו מספר נרות כמו יתר האנשים.
ח. מי שלא הדליק בלילה הראשון יברך למחרתו גם "שהחיינו".
ט. מי שאין לו אלא נר אחד בכל לילה, יוצא ידי חובתו גם בנר אחד.
י. חייל הנימצא בבסיס ורוצה להדר במצוות נר חנוכה, ידליק בעצמו בכל לילה נרות חנוכה בחדרו או באהלו (במידה שהאש שמורה מפני דליקה) ולא יסמוך על הדלקת השליח ציבור בחדר האוכל.
יא. חיילים נשואים אשר מדליקים עבורם בתוך בתיהם ויודעים שאנשי הבית מכוונים להוציא אותם ידי חובת הדלקה, פטורים מהדלקת נרות בעצמם ביחידה, ומכל מקום ישתתפו בהדלקת הנרות המשותפת ליחידה.
יב. חייל שאין לו נרות חנוכה, ולא השתתף בהדלקת הנרות המשותפת של היחידה, אם יראה נרות חנוכה דולקים יברך ברכת "שעשה ניסים" ובלילה הראשון גם ברכת "שהחיינו" חוץ מהחיילים הנשואים שמדליקים עבורם בביתם בהתאם לסעיף יא.
יג. יושבי המשלטים והעמדות הקדמיות, המתייראים להדליק אורות בלילה,פן יבחין בהם האוייב, ידליקו נרות חנוכה חצי שעה לפני שקיעת החמה ויכבו אותם מיד לאחר השקיעה. ואם גם זה לא ניתן להיעשות, יכוונו לצאת בנרות שמדליקים בבסיס שלהם.
יד. נרות חנוכה יש להניחם לפני ההדלקה, מ-24 ס"מ ולמעלה מן האדמה.
טו. יש להניח את מנורת החנוכה במקום מיוחד אשר אינו מיועד להעמדת המנורה בכל שנה, כדי לעשות היכר שנדלקה לשם חנוכה.
טז. צריך שיהיה בנר כדשי לדלוק לפחות חצי שעה; אחרי הזמן הזה מותר לכבותו.
יז. כבו הנרות לפני גמר חצי שעה, אינו זקוק לחזור ולהדליקם. אבל אם הניחם כנגד הרוח וכבו, או שלא היה בהם מקודם כדי לבעור חצי שעה אסור לו לברך עליהם, וצריך לחזור ולהדליקם.
יח. אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, לפיכך נוהגים להדליק בכל לילה נר נוסף הנקרא "שמש". וגם ללמוד תורה בקביעות אסור לאור נרות חנוכה.
במה מדליקים:
יט. בכל השמנים והפתילות ובכל הנרות, בין של שעוה בין של חלב, מדליקים נרות חנוכה ואפילו בנפט.
כ. חיילים שאין להם נרות של שעוה או של חלב ואין להם אפשרות להתקין פתיליות בשמן ויש להם מנורת נפט, יברכו עליה בכל לילה ויעמידוה במקום שיהא ניכר שהיא דולקת לשם חנוכה. ולא ישתמש לאורה, וכדאי להעמידה על יד הדלת בכניסה בצד שמאל מול המזוזה ואם אי אפשר יעמידוה על השולחן ובלבד שידליקו מנורה אחרת להשתמש לאורה.
כא. אין להעמיד את הנרות בעגול, כי אם בשורה ישרה.
כב. מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי באמצע, כל פתילה נחשבת כנר אחד, לא כפה עליה כלי, אפילו לנר אחד אין הקערה נחשב.
כג. אין להדליק נר אחד מן השני גם בזמן ההדלקה.
כד. אין להדביק נרות אחדים של שעוה או של חלב ביחד ולהדליקם, אלא כל נר יעמיד לחוד.
זמן הדלקה:
כה. הדלקת הנר הראשון תהיה השנה__.
כו. זמן ההדלקה מתחיל משקיעת החמה ומצוה מן המובחר להדליק בתוך חצי שעה הראשונה לאחר השקיעה, או מיד לאחר צאת הכוכבים. אם לא הדליק, מדליקים והולכים כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ולא ישנה אדם ממנהג אבותיו, כי יש נוהגין להדליק לפני תפילת ערבית ויש נוהגין להדליק אחריה, הכל כמנהג המשפחה.
כז. בערב שבת, מקדימים להדליק נרות חנוכה לפני הדלקת נרות של שבת. וצריך שיהיה לכל הפחות בנר אחד, כדי לדלוק חצי שעה אחר שקיעת החמה.
כח. גם במקום שנוהגים להדליק נרות של שבת 40 דקה לפני שקיעת החמה כגון בירושלים, בחנוכה יש לאחר את הדלקת הנרות עד 25 דקות לפני שקיעת החמה.
כט. הדלקת נרות חנוכה קודמת להדלקת נרות של שבת.
ל. במוצאי שבת מדליקים נרות חנוכה אחרי כן מבדילים.
לא. צבור המתפלל מנחה לפנות ערב בכל ימי חנוכה, לפני "תפילת עלינו" מדליק שליח ציבור נרות חנוכה בצד דרום של בית הכנסת. וצריך שיהיה בנר שידלוק לפחות חצי שעה אחרי שקיעת החמה.
לב. אין יוצאים ידי חובת בהדלקת הנרות של בית הכנסת, כי אם במה שמדליקים בחדר האוכל או כל אחד בחדרו.
לג. גם בערב חנוכה בכ"ד כסלו אחרי מנחה, מתחילים להדליק נרות בבית הכנסת אף על פי שזה לפני שקיעת החמה.
לד. שליח ציבור המדליק את הנרות בבית הכנסת, צריך לחזור להדליק ולברך בחדרו. אבל לא יחזור ויברך "שהחיינו".
לה. אבל אם מוציא מישהו אחר בברכות השניות יכול לברך גם בפעם השניה שהחיינו.
לו. נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה גם בבוקר בזמן תפילת שחרית.
לז. הנותר מן השמן והפתילות ביום השמיני של חנוכה, שהוקצה לנרות חנוכה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצו למצוה. אבל נרות שעוה מיוחדים לחנוכה מותר להניחם לשנה הבאה. ורשאים להתנות מראש שהנשאר לא יוקצה למצוה.
סדר תפילה:
לח. כל שמונת ימי החנוכה גומרים את ההלל בשחרית, ואומרים "על הניסים" בתפלה ובברכת המזון בהודאה.
לט. שכח ולא אמר בהודאה, אינו צריך לחזור ולאמרו, ולא לאמרו במקום שעמד שם. נזכר שלא אמרו לפני שהזכיר את השם בברכת "על הארץ ועל המזון" ובתפלה בברכת "הטוב שמך" וכו' , חוזר ואומרו במקומו.
מ. שכח "על הניסים" בברכת המזון, כשמגיע ל"הרחמן" יאמר "הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות, כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו" וכו' .
מ1. שיר של יום, כל שמונת ימי החנוכה פרק ל' מתהילים "מזמור שיר חנוכת.." .
מא. כל שמונת ימי חנוכה סורים בהספד ותענית, אין אומרים "תחנון" ולא "יענך" ולא "צדקתך צדק" בשבת במנחה, ולא "צדוק הדין". וכן הדין משעת מנחה בערב חנוכה מכ"ד כסלו.
מב. בכל יום חול משמונת ימי חנוכה קוראים ג' קרואים לתורה, בפרשת נשא במדבר ז'.
מג. ביום הראשון כ"ה בכסלו, מתחיל כהן "ויהי ביום כלות משה" עד "לחנוכת המזבח", לוי, עד "מלאה קטרת", ישראל, עד "נחשון בן עמינדב".
מד. בשאר הימים כהן ביום השני עד "מלאה קטרת", לוי עד "נתנאל בן צוער", וישראל חוזר וקורא, ביום השני עד "נתנאל בן צוער", וכן נוהגים בכל הימים, שישראל חוזר וקורא מה שקראו השנים שלפניו מאותו יום.
מה. ביום השמיני קורא הישראל עד "וכן עשה את המנורה".
מו. בראש חודש שבתוך חנוכה, מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים שלושה קרואים דפרשת ראש חודש (במדבר כח) כהן מן "וידבר" עד "רביעית ההין" לוי מן "עולת תמיד" עד "ונסכה". שלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". ומניחים ספר תורה שני על הבימה ומגביהים את הראשון וקוראים בשני, בפרשת הנשיאים של חנוכה "ביום השישי". חצי קדיש.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
