נס השמן או נס המנורה?
אחת השאלות המתעוררות בעקבות נס חנוכה שנעשה בשמן שהספיק לשמונה ימים, היא מדוע לא נעשה אותו נס במנורה עצמה שבה הדליקו את השמן, שהרי ידועים דברי הגמרא (מנחות כח) שמלכי חשמונאי שנכנסו למקדש וטיהרוהו מטומאתו לא מצאו את המנורה הטהורה והוצרכו לעשות מנורה חלופית משיפודים של ברזל ויש אומרים שעשוה מעץ. הזהו כבודה של המנורה? מהי אם כן מעלת השמן שדווקא בו נעשה הנס המסמל את ייעודו של חג החנוכה, מעלה שאינה קיימת במנורה עצמה שבה לא נעשה הנס?
מבאר הרב קוק בספרו מועדי הראי"ה (לרב נריה זצ"ל, שהחודש יום פקודתו, עמ' סד) - שההבדל בין המנורה לשמן הוא ההבדל שבין האמצעי למטרה. המנורה שימשה ככלי החומרי, הממשי, האמצעי להדלקה, ואילו השמן הוא המטרה עצמה, התוכן הרוחני האלוקי המהותי. וזהו בדיוק המאבק בחג החנוכה בין תרבות ישראל ל'תרבותה' של יוון אז והיום, מה צריך להיות היחס הנכון בין המטרה לאמצעי, בין הרוחני לחומרי, בין האלוקי לטבעי.
תרבות יוון העצימה אז ועוד יותר היום את ה'כלים', את האמצעים של החיים, את הגוף, את האסטטיקה, את החכמה ואת הטכנולוגיה. ואילו תרבות ישראל, שאינה מזלזלת כלל בכל אלו רואה בהם ערך חשוב, אך רק כאמצעי למטרה עצמה - שהיא תיקון המידות, הערכים, הקדושה והדבקות האלקית. וכלשונו של הרב שם "ורוח הקודש הוא המקיים את החומר ואינו תלוי בה ... על כן לא נעשה נס בכלי – במנורה, והסתפקו בשל ברזל מחופֶּה בעץ ובאבן אבל בנוגע לתוך, לשמן, לפנימיות המכוונת נגד הרוח, נעשה נס כדי שיהיה בתכלית ההידור.
בימים ההם בזמן הזה, נשתדל לא רק לקיים את מצוות הדלקת נר החנוכה בפועל אלא גם להבין את משמעותה, נכיר בערכה של המנורה – חנוכיה, אך נדע לחלק בינה לבין השמן שבתוכה, בין האמצעים למטרה. ובע"ה נזכה לאור המנורה בבניין מקדשנו, אמן.

הרב ערן טמיר  (אתר מורשת)