נסים ונפלאות
בימי מלחמות החשמונאים, בשנת 3597 לבריאה. לפני כ-2175 שנה, לא דלקה המנורה הטהורה כשלוש שנים. וכאשר גברו החשמונאים במלחמתם על המתיוונים והיוונים, ורצו להדליק את המנורה בבית המקדש, "מצאו שטימאו היוונים את כל השמנים שבהיכל, ונמצא רק פך שמן טהור אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, המספיק להדלקה של יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים, [שנצרכו לייצור שמן טהור חדש. שבעה ימים לטהר את המוסקים והכותשים מטומאות מת, ויום אחד לייצור השמן]. לשנה הבאה קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" ולכן "מכ"ה כסליו, שמונת ימי חנוכה, מדליקים נרות חנוכה, גומרים את ההלל, אומרים על הנסים בברכת ההודאה, [ובברכת המזון], לא מספידים ולא מתענים בהם". (שבת, במה מדליקין כ"א).
שאלות רבות נשאלות בנושא זה, אנו נתמקד באחדות מהן.
א. מדוע הוצרך השם לעשות נס כדי לחדש את הדלקת המנורה בשמן טהור מייד? המנורה לא דלקה שלוש שנים, מה משנה אם יחכו 8 ימים נוספים הנצרכים כדי לייצר שמן טהור חדש? ב. אם נזקקים לנסים, מדוע נעשה הנס שימצא רק פך שמן טהור אחד המספיק ליום אחד, ולא שמונה פכים אשר להם היו זקוקים?
ג. מלבד החיסכון בייצור שבעת פכי שמן קטנים, ושהמנורה דלקה בדרך נס שבעה ימים נוספים, עד שהספיקו להכין שמן טהור, מה עזר נס זה לעם ישראל יותר מאין סוף של נסים אחרים אשר מתרחשים כל יום לעמנו ולכל אחד מאתנו, כפי שאנו אומרים בתפלה - "ועל נסיך שבכל יום עמנו"! ומהיכן כוחו המיוחד של נס זה לחייב את כל אחד מאתנו להדליק נרות חנוכה כל שנה, עד סוף כל הדורות?
ד. בבית המקדש הדליקו רק מנורה אחת עבור כל עם ישראל! כדי לפרסם את הנס, מספיק הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, או במקום מרכזי על מגדל שממנו יראו אותם כל תושבי העיר. ומדוע כל אדם חייב להדליק מנורה אישית שלו? ה. מדוע חובה להדליק את נרות החנוכה בחוץ בפתח הדלת, או בחלון בצד שהציבור בחוץ עובר ויכול לראותם דולקים, וחובת ההדלקה רק כל זמן שעדיין עוברים אנשים ברחוב שיוכלו לראותם, "עד שתכלה רגל מן השוק"? במלים אחרות, מדוע חייב כל אדם לפרסם את הדלקת נרות החנוכה שלו, ולתת לכל הציבור בחוץ את האפשרות לבדוק האם ואיך הוא הדליק אותם, בניגוד לקיום שאר המצוות שאין חיוב פרסום עשייתם? ו. עשרה נסים נעשו כל יום בבית המקדש! מדוע כדי לחנוך את המקדש מחדש, וכן עבור החגיגה השנתית של התגברות כוחות הקדושה והטהרה על הטומאה, נבחר דווקא הנס של המנורה הטהורה, ולא אחד הנסים האחרים? ז. את חובת הדלקת נרות חנוכה, קבעו חכמים רק שנה אחת אחרי הניצחון של החשמונאים על המתיוונים והיוונים. מדוע לא החליטו על כך מייד אחרי הניצחון? ח. מדוע התרבות היוונית כל כך רעה ומסוכנת, עד שנקראת בפי חז"ל "חושך", כמו שכתוב: "וחושך על תהום": זו יוון. וחייבה את חכמינו לקבוע לנו מצוות הדלקת נרות חנוכה אישית לכל אדם, עד סוף כל הדורות, כדי לבטא את המלחמה בחושך של התרבות היוונית? ט. בית המקדש השני המשיך להתקיים עוד 233 שנה אחרי ניצחון החשמונאים על היוונים והמתיוונים, והמנורה הטהורה דלקה כל הזמן הזה, ומדוע גם בזמן שהמנורה דלקה בבית המקדש, חייבו אותנו חכמינו להדליק נרות חנוכה בביתנו? י. המנורה הטהורה תמיד דלקה באופן נסי. ומדוע אנו חוגגים את נס הדלקת המנורה מימי החשמונאים, ולא את נס הדלקת המנורה במשכן, ובחנוכת בית המקדש הראשון והשני? יא. אחרי שבית המקדש השני נחרב והמנורה הטהורה נעלמה, מדוע אנו ממשיכים לחגוג את חנוכת המזבח ונס המנורה שאינם קיימים יותר?
אחת התשובות לשאלות הראשונות:
אלפי שנה ועד היום נמשך הויכוח: ניצחון החשמונאים על המתיוונים והיוונים, "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים..." ועצם קיומנו בין האומות העומדות עלינו לכלותינו, מאז היותינו לעם עד היום הזה: האם הוא נס, או תוצאה של הכישרון, האומץ והתעוזה היהודית - 'כוחי ועוצם ידי'?
אמר השם: "מי יגלה סוד זה לבני"?
כשם שהמנורה הטהורה, שדלקה כל יום בבית המקדש בדרך נס, אשר שימש לנו סימן שבורא עולם שוכן בתוך עמו ישראל, ככתוב: "ושכנתי בתוכם"! כך גם דליקת המנורה באופן נסי מיוחד, במשך שמונת ימי חנוכת המקדש מהטומאה היוונית, היה רק האור הקטן, שקבל את התפקיד לגלות את הסוד הגדול! שניצחון המלחמה הממושכת נגד ההתיוונות, המתיוונים והיוונים, מתחילתו ועד סופו היה רק תודות לנס הגדול שהיה פה, שבורא עולם עזר, עוזר ויעזור לכוחות הקדושה והטהרה לגבור על טומאת ההתיוונות! ובדומה למכשירים האלקטרוניים החדשים, שנורה קטנטנה דולקת בה, רק כדי לוודא למשתמש שהמכשיר פעיל.
תשובה לשאלה ו. כי המלחמה העיקרית הייתה נגד המתייונים, בין שומרי התורה לבין מסלפיה ומחלליה, ואשר ניסו להעביר יהודים מדתם. נר מייצג להבה מבוקרת, בניגוד לאש השורפת ומכלה בצורה בלתי מבוקרת, מייד עד הסוף, את כל העובר בדרכה. ריצוד הלהבה בנר המנורה מסמל את נשמת האדם, ככתוב: "נר אלוקים נשמת אדם", והאור את חוכמת התורה בקדושתה וטהרתה, ככתוב: "נר מצווה ותורה אור". התורה היא בין השאר גם ספר חוקים המחנכת את האדם לחיות בצורה מבוקרת ולשלוט ברוחו.ולכן דליקת הנרות במנורה באופן נסי נבחר לבטא את ניצחון כוחות אור התורה של קדושה וטהרה, על החושך של התרבות היוונית.
ז. כעבור זמן קצר, חכמינו נוכחו לדעת שהניצחון היה רק זמני בשדה הקרב ולא במלחמה, ורק בארץ ישראל. יהודים עדיין יהיו חייבים להתמודד מול כוחות החושך של החכמה והתרבות היוונית, וסכנת ההתבוללות בתרבויות העמים אשר בשכנותם אנו חיים סביב העולם, ובמשך גלות ארוכה ובלתי מוגדרת בזמן. ולכן כדי לצייד אותנו בחומר ובכוח הנדרש למלחמת דעות בלתי נגמרת זו, הם ציוו עלינו לחגוג את חנוכת המקדש והניצחון של כוחות הטהרה על כוחות החושך והטומאה בכל מקום, בכל שנה גם במשך הגלות הארוכה, על ידי הדלקת נרות חנוכה וזכירת המנורה הטהורה, שמהם נשאב את הכוח הנדרש להתגבר על כוחות הטומאה. כדי להזכיר לנו את חובתנו להמשיך את המלחמה נגד תרבויות זרות והתבוללות בין העמים.
ח. תרבות יוון וחוכמה יוונית, בזמנו סימלו את שיא הקידמה של מדע, תעשיה, מחשבה וטיפוח הסדר והיופי של העולם הקדמון ה"נאור", בראשותו של יוון בן יפת נכדו של נוח. העובדה שיוון היה בחיר בניו של יפת ונכדו של נוח, ניתן ללמוד מכך שבתלמוד מובאים שמות המדינות שיסדו ובהם גרו 70 נכדיו של נוח, אשר מהם נוסדו כל אומות העולם. רבות מהמדינות השם שלהם עדיין לא השתנה, והן מהמפורסמות באירופה אסיה ואפריקה, אך רק מדינת "יוון" השם שלה "כמשמעו", על שם הנכד "יוון" בנו של יפת. (תרגום יונתן, תורה תמימה). ולמרות שעל הגויים נאמר: "חכמה בגויים תאמין" - אבל אזהרה בצידה, "תורה בגויים אל תאמין", ולעם ישראל אין קיום בלא לימוד ושמירת התורה. חכמינו שראו את העתיד וקראו היטב את המפה, הזהירו אותנו מללכת שולל אחר הברק של החוכמה היוונית, וחלילה לנו להתבולל אפילו בין החכמים וה"נאורים" של אומות העולם, כי בזאת אנו מסכנים את כל קיומנו, ועלולים להביא על עצמנו, ח"ו, שואה רוחנית, וכתוצאה מכך גם שואה גשמית. כי למרות שהרבה מהחכמה של יוון בן יפת היא יניקה משם, ככתוב: "יפת ה', יפת מאהל שם"! (בראשית, נח ט:כז). אך יוון בן יפת וכן כל העמים, הם כפויי טובה, "קם הגולם על יוצרו", ואינם מתביישים להשתמש בחוכמה שינקו משֵם ומהיהודים כדי לנסות להשמיד אותם, בגלל הקנאה של ברכת השם לעם היהודי.
כפי שראינו בדורנו, שהגרמנים שהם נכדים של יפת, שהיו בפסגת המדע, התעשיה, התרבות וקידמת העולם הנאור המערבי, ולמרות שהרבה מחוכמתם בכל שטחי החיים, הם ינקו מיהודים מתבוללים שנולדו וגרו בגרמניה, כגון אברהם איינשטיין ממציא תורת הגרעין, ובכל אופן היה להם את החוצפה - מלבד עצם הרצח של ששה מיליון קדושים וטהורים - לפתח תורת גזע, ואשר לפיו העם היהודי, "הגוי הגדול, החכם ונבון", נמצא בתחתית הרשימה. ומלבד החלטתם שאנו הגזע השפל מכל העמים, ואת הבושה הזאת עוד אפשר היה לבלוע עד יעבור זעם, אך המפחיד מכל היא המסקנה אליה הגיעו, שטובת האנושות מחייבת אותם להשמיד את העם היהודי באופן טוטאלי ח"ו, ולדאבוננו הם הצליחו להשמיד שליש של עמנו.
כך היה גם אלפי שנה קודם לכך במצרים. יוסף, המוגדר בפי פרעה: "אין חכם ונבון כמוך"! מעלה את מצרים לארץ העשירה ביותר בעולם הקדמון. היהודים היו גם המדענים, המהנדסים וכוח העבודה הכשרוני והיעיל של מצרים. אך, בין השאר, מכיוון שבמשך כל מאות השנים אף יהודי לא התבולל בתוך העם המצרי, והפחד שעם ישראל יעזוב את מצרים ויחזור לארצו, ומצרים תחזור להיות מדינה ענייה ונחשלת, "קם הגולם על יוצרו"! מלך כפויי טובה מצווה לרצוח את כל הבנים הזכרים הנולדים לעם ישראל, מלבד כדי להרוג את משה שעתיד להיות מושיען של ישראל, גם כדי שלבנות ישראל לא תהייה ברירה אלא להתחתן עם המצרים. ובפעולה אחת חשב להרויח כמה דברים: גם להשמיד את העם היהודי, וגם להשביח את העם המצרי בגזע של "עם חכם ונבון" ובגזע של לבן הארמי, חותנו של יעקב, ואשר מקורם מ"שם", הבן המבורך של נוח.
מלחמת כל-הערבים נגדינו מתקרבת למאה שנה, מאז הצהרת בלפור 2.נוב.17. אין זה נורמאלי לא להגיע לשלום יציב אחרי תקופה כה ארוכה. במיוחד, אחרי שישמעאל, אביהם של עמי ערב, בלווית האב המשותף אברהם אבינו, הכיר בפרהסיה בכל הזכויות של אחיו החורג, יצחק אבינו, גם לארץ ישראל, בהכריזו: "יצחק, אתה בן הגבירה, אני רק בן השפחה". (בראשית כה:ט, רש"י, רבה סב:ג). ולכן במשך אלפי שנה חיו יהודים בארצות ערב בלי בעיות רציניות של מלחמת כל הערבים נגד מדינת ישראל, ואיום הגרעין האירני להשמדה טוטאלית של ישראל, ח"ו ירחם ה'. מדוע בכלל קיימת בעיה, כאשר לערבים יש 22 מדינות, בשטח פי 466 ממדינת ישראל הקטנטונת, עם אוצרות נפט מהגדולים בעולם, ומספר תושבים פי 48.
כך גם בימינו. אירן וארצות ערב הם מהארצות הנחשלות בעולם, מבחינה מדעית, טכנולוגית ותרבותית. העושר המעלה אותם לגדולה אינו נובע מחוכמתם אלא מהשמן הרב הנמצא במעמקי אדמתם. אך היכן שימצא השמן והיכן שיצא מהאדמה, מחליט רק בורא עולם. רעידת אדמה קטנה, ונהרות ואגמי הנפט התת קרקעים בעולם יכולים לנוע לכל מקום אחר בו יבחר הבורא. כיום רבים מאוצרות הנפט שהתגלו ונפתחו הם בארצות ערב. גם כדי לשמש משקל נגדי להתרברבות ומרד בבורא עולם, של אלו שחשבו שאפשר יהיה להקים מדינה יהודית בלי רשות ובלי עזרת השם. עד היום נשמעים האומרים: "השם נתן לנו את אושוויץ, מדינת יהודים נקים בכוחותינו, ונסתדר בלעדיו"! אלו גם התנגדו להכניס את שם השם למגילת העצמאות. וכל זאת למרות שבנאומיהם בפני אומות העולם, הם דרשו מדינה ליהודים בארץ ישראל על בסיס הכתוב בתורה הקדושה בשם השם. בארצות הברית של אמריקה, למרות שיש הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה, מודפס ומוטבע בגאווה, על כל שטר וכל מטבע מקטון עד גדול: "בשם בוטחים אנחנו"! עובדה, אמריקה נעשתה למדינה העשירה והחזקה בעולם. בורא עולם מראה לנו כל יום, שאי אפשר להוציא אותו מהתמונה, ואי אפשר להסתדר בלעדיו. למרות שאחת ממטרות מדינת ישראל היא להגן על היהודים בכל מקום המצאם, אך מאז קום המדינה, המקום היחידי בעולם בו נרצחו אלפי יהודים רק בגלל היותם יהודים, הוא רק במדינת ישראל. ומי שאינו גר ב"גן-עדן של שוטים" יודע שמדינת ישראל נמצאת תחת איום מתמיד של השמדה טוטאלית, ח"ו, וכל הפתרונות המבוססים רק על "כוחי ועוצם ידי" נמצאים בצל של סימן שאלה גדול? הכסף מהנפט והשנאה הערבית - מוסלמית הם הכוח הגורם למדינת ישראל וליהדות העולם, לבעיות שאין אנו יכולים להתגבר עליהם בכוחות עצמנו, כדי להכריח אותנו לזעוק לעזרת בורא עולם, ולהבין שאחרי כל המאמצים האנושיים, עדיין אין לנו ביטחון קיומי מוחלט, ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים, דבר המחייב את שמירת כל מצוות התורה.
גם יהדות התפוצות נמצאת בסיכון גבוה של השמדה - עצמית ושואה רוחנית, מנישואי תערובת של בין 55 ל-85%. עד בוא המשיח, אי אפשר להביא את כל יהודי התפוצות לארץ ישראל. א. כי מהארצות שמצבם הפיננסי, הפוליטי והחברתי יציב, הם לא יבואו. ב. מדינת ישראל זקוקה ליהודים בתפוצות, לתמיכה פיננסית ופוליטית. ג. מסוכן להחזיק את כל הביצים בסל אחד. כמובא: "טובת עם ישראל שפיזרן בין האומות", (פסחים פז, רש"י).
ד. "התבוללות התפוצות, סיכון אסטרטגי למדינת ישראל"! ח"כ דני דנון, (ליכוד), יו"ר וועדת התפוצות בכנסת. נישואי תערובת אי אפשר לעצור מבלי חינוך לחיי קדושה וטהרה וטבילת מקוה של צעירי ישראל הגברים. כי גם האנטי-שמיים מחנכים את הנוכריות למסור עצמן לצעירי ישראל, כבעלים טובים, בקלות יתרה. (במדבר כה). ורק הידיעה שנישואי נוכריה מפסידים לאדם את קדושת ישראל של ילדיו, יכולה לרסן את המגפה הזאת. אך קדושה איננה ניתנת להמחשה בחמשת החושים מבלי המיכשור של טבילת טהרה, כמובא: "הטהרה מביאה לידי קדושה". (ראה: "נישואי תערובת מסכנים אותך ואת ישראל! כיצד ניתן לרסן ולעצור זאת"? - "בלי מקוה - אין תקוה", מדוע? מאת ע.ר.) (Intermarriage Endangers You and Israel! Curb and Stop it How?" by I.R.).
בימינו, אירן איננה מתביישת להצהיר בגלוי, שהיא משקיעה את רוב הכסף שבידה, במקום לפיתוח ארצה, רק כדי לפתח נשק כדי להשמיד, ח"ו, את מדינת היהודים. וכל זאת למרות שמדינת ישראל היתה בעבר בת ברית חשובה ביותר ועזרה לאירן, במשך שילטון השאח. ומעל כל זאת, היא מנסה לייצר את פצצת האטום, שהומצאה ונוצרה על ידי אברהם איינשטיין וחבריו היהודים, כדי חלילה וחס להשמיד בה את כל היהודים, במדינת היהודים. "קם הגולם על יוצרו"!
את כל זאת ראו חכמינו במלחמתם נגד ההתבוללות וההתיוונות. ולכן הם הזהירו אותנו שלא נגרר אחר כל מה שנראה לנו כתרבות ואור גדול העלול להביא לעוורון והשמדה. וציוו עלינו להדליק נרות חנוכה, כדי לחייב אותנו ללמוד להבדיל בין טמא לטהור, בין קודש לחול, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, באותה מידה ובאותה מהירות ובהירות שאנו מסוגלים להבדיל בין אור לחושך, על ידי פתיחת וסגירת העיניים. נרות החנוכה, תפקידם גם להזכיר לנו את שמן הזית שנוצר מתחילתו ועד סופו בקדושה וטהרה, ואור המנורה הטהורה, המסמל את אור התורה, אשר בלעדיה אין לעם ישראל קיום אפילו בארץ ישראל, עם או בלי מדינה, ולא בכל מקום אחר בעולם במשך הגלות הארוכה. בימינו, החושך והטומאה מתבטאים בהתבוללות בתרבויות העמים אשר בשכנותם אנו חיים, סביב העולם.
גם מבחינה מעשית, הדלקת נר קשור בפעולה שכל אחד יכול לעמוד בה ללא קשר למצבו הטכנולוגי. לפני התקופה המודרנית של גפרורים וחשמל, הדלקת אש הייתה משימה קשה, ובכל אופן אנשים היו מדליקים אש לצורכיהם היומיים. בעלי יכולת היו גם מדליקים נר להאיר את חשכת הלילה. אנו חייבים להדליק נר לכבוד שבת קודש. וכל הנשים היהודיות הנשואות מאז חוה ושרה אמנו מדליקות שני נרות שבת. גם אלו שחיים במצבים קשים, מסוגלים לכתוש מספר מועט של זיתים כדי לייצר מספיק שמן להדליק נר, או להשתמש בשומן הנוזל מצליית בשר או הצף מבישולו. ומכיוון שכל אחד יודע איך וגם לכל אחד יש אפשרות להדליק נר, ואנו מדליקים נרות למאור, ולכן ציוונו חכמינו: לכבוד חג חנוכת המקדש, מלבד נר למאור, להדליק עם ברכה, גם נר מיוחד לכבוד חג החנוכה, גם בהמשך הגלות הארוכה. ולאמר: "הנרות הללו אנו מדליקים על הנסים... הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם למאור, אלא לראותם בלבד, כדי להודות... על נסיך..."!
ביחוד כיום, שמן יש בעולם לרוב. מיליוני חביות שמן נשאבים כל יום ממעמקי האדמה! אך עבור המנורה הטהורה דורש השם: רק מעט שמן אבל טהור! רק שמן מפרי עץ הזית. זית, שמאז המבול בימי נוח, מסמל את ההזדמנות השניה שהבורא נתן לבני האדם לבנות עולם חדש המושתת על חיים של צדק ויושר, קדושה וטהרה. שמן, שייצורו, מתחילתו ועד סופו נעשה בטהרה, בידי בני אדם החיים בקדושה וטהרה!
וכל זאת כדי לגלות לנו סוד נוסף!
בורא עולם מתנה את קיומנו: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח ה'"! (זכרי' ד:ו) לא בזכות הכישרון, האומץ והתעוזה היהודית אלא בזכות חיים של קדושה וטהרה. כמובא: (מלכים ב' יח-יט, ישעי' לו-לז, סנהדרין צד), שבשנת 3060 לבריאה, בימי המלך חזקי'ה, לפני 2712 שנה, כאשר 185,000 ראשי גייסות, ומיליוני חיילים, בראשות סנחריב, צרו על ירושלים להחריבה, "ויהי בחצי הלילה", בנס גלוי כולם הפכו פגרים מתים,ומלמדנו התלמוד: ירושלים ניצלה בזכות: שבכל ארץ ישראל, "מדן ועד באר-שבע - [וממזרח ועד מערב], לא נמצא עם הארץ, תינוק ותינוקת, איש ואשה, [אפילו אחד], שאינן בקיאין [לומדים ושומרים] הלכות טומאה וטהרה [הקשורים במקוה]", "כי גדול לימוד שמביא לידי מעשה"! כך גם בימינו, בהווה ובעתיד, עמנו וכל אחד מאתנו זקוק לאותה זכות כדי להציל את עצמנו ואת עמנו מאלו אשר "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ורק הקדוש ברוך הוא, יכול להצילנו מידם"!
חמשת המֶסָרִים הראשונים שחובתנו ללמוד מעובדות אלו:
הישרדותנו מותנית בלימוד ושמירת מקוה של כ ל עמנו. כי,
הטבילה במקוה היא דרך יעילה ביותר להביא את האדם להכרה בבוראו, גם בזמן של שובע, בריאות תקינה ושלוה. להחזירו בתשובה שלימה, ולקבל על עצמו את שמירת מצוות התורה! כי הבחירה שהבורא נתן לאדם להאמין או לכפור במציאותו, היא רק למשך החיים! האדם יכול לחיות ככופר, אך אינו מסוגל למות ככופר! כי, הבורא ברא את האדם באופן שנשמתו לא תוכל לחזור לשמים מבלי שהוא יכיר בבוראו במשך ימי חייו על הארץ. ולכן במצב של סכנת חיים, הפחד מהמוות מייד דוחף אותנו לאמונה בבורא עולם! כדברי הפתגם: "כאשר התותחים רועמים אין כופרים"! ולכן, בשעת סכנת חיים, כל אדם, בכל מקום סביב העולם, גם מי שכל חייו כפר במציאות הבורא, בכל השפות זועק אותה זעקה: "ה'! אנא, הושיע נא"! באנגלית "O' G-d! Please, Help Me!" ומכיוון שלבסוף, מרצון או מהכרח, ההכרה והאמונה בבורא בין כה מגיעה לכל אדם, אזי בוודאי שכדאי גם לך להגיע לאמונה ולהכרה זו, אך עדיף מרצון, ורגע אחד מוקדם יותר מאשר מאוחר יותר, או מאוחר מדאי כאשר האדם נפטר מעולמו באופן פתאומי ח"ו!
פעולת המקוה, בין השאר - מלבד ההתבדלות וההתבודדות המוחלטת מהסובב אותנו, וניתוק עומס היתר של תחושות חמשת החושים, המסוגלים להסיח את דעת האדם, ולתת לו הרגשה עילאית גם כאשר הוא נמצא על סף התהום, בטבילה, מתחת לפני המים, כאשר הנשימה נעצרת, וחיי האדם נמצאים במצב של סיכון, כל אדם באופן אינסטינקטיבי מכיר בבוראו, מתפלל אליו, ומשתוקק להתדבק בו, וסיכוי רב שיחזור בתשובה שלימה. ובזאת הוא מקרב את ה: שלום עם הקב"ה ב ש מ י ם שהוא תנאי לשלום ב א ר ץ! ולכן, ישועת ישראל, מוּתְנֵת, בטבילת טהרה במקוה! ככתוב: "מקוה ישראל ה' מושיעו"! האותיות הראשונות בפסוק (תהלים נא:יב): "לב טהור ברא לי אלוקים"! = לטבֹל ! (המקובל רבי חיים ויטאל).
ב. עם ישראל כ ו ל ו, נדרש לשמור מצוות מקוה טהרה, להצלת עמנו וכל אחד מאתנו! כמובא:'ולא נמצא[אפילו אחד]שאינו בקיא...',מקוה-"ישראל", בלשון יחיד, פירושו: כ ל עם ישראל! לאמספיק שאני, אתה ואנחנו לומדים ושומרים מקוה, חובתנו לדאוג לכך שכולנו, כ ל עם ישראל נעשה זאת! כי גם אדם אחד הקודח חור תחת מושבו בספינה, עלול להטביע את כל הספינה. ולכן כולנו ערבים זה לזה!
ולכן, כדי להציל את עצמך ואת עמנו, לא תוכל להסתפק בהרבות תפילות, צדקות וכד' בלבד! חובתך גם ל-: כנס וועדות עבודה: לקדם את מצוות המקווה ל כ ל עמנו! דרוש והפץ: חומר הסברת מקוה, מרשים, מרומם ומקרב! תמוך בקירוב למקוה, ובכל העוסקים במצווה זו עבורך!
ג. "תינוק ותינוקת" תחילה! ברור שלא ניתן ללמד תינוקות נושאים רגישים של טהרת המשפחה, אך חשוב להתחיל בגיל רך, כי "אם אין גדיים, אין תיישים"! תינוקות חייבים ללמד נושאי מקוה מקבילים ובלתי רגישים, כגון: טבילת כלים, ותשובה צריכה טבילה, וכד'. בזמן שבית המקדש היה קיים, לימדו:על כהנים שאפילו חולין אכלו בטהרה! (מהרש"א סנהדרין צד.).
ד. "איש" [לפני] "ואשה": אדם הראשון, כגדול הדור, חייב היה לטבול לפני חוה, למטרת חזרה בתשובה! מה דחף אותם? כעונש מיידי לחטא עץ הדעת, לאדם שנברא מהול התחילה לצמוח עורלה מאיימת, ולחוה דימום מפחיד, והרגישו כצועדים לקראת "ביום אוכלך תמות". אמנם, השבת הראשונה הֵגֵנָה עליהם, אך מייד עם צאת השבת פחד המוות חזר. ולכן, הדבר הראשון, שאדם הראשון עשה אחרי שגורש מגן-עדן, ביום ראשון הראשון של חייו, הוא לא לקח את חוה אשתו לטיול בעולם החדש שנברא, אלא חזר בתשובה, וטבל במקוה-מעיין השילוח, [אשר בירושלים ליד הכותל], בבכי ובתחנונים לבורא עולם, שיסלח ויכפר לו על חטאו בעץ הדעת, והתפלל גם על חוה אשתו וצאצאיו עד סוף כל הדורות. בעקבותיו, גם חוה חזרה בתשובה וטבלה, והייתה לאשה הראשונה ששמרה בקפידה על מצוות טהרת המשפחה. מאז, אפילו לפני שהתחייבנו במתן תורה, היו נשים נבונות וצדקניות שבכל דור ודור שומרות על מצווה זו. ומאז מתן תורה, מקוה היא המצווה הראשונית המחייבת כל אשה יהודית נשואה. (פרקי ד'רבי אליעזר כ', י"ד).
עד היום, ה"מחזור" הוא נושא רגיש ביותר בחיי כל אשה, ובשפות רבות הוא נקרא: "קללת חוה"! בדורנו, דור תהפוכות, השאלה האחת בת שתי מלים, שנשים חילוניות סביב העולם שואלות בהקשר לטבילה, היא: "למה אנחנו"? והתשובה שמספקת אותן ביותר, היא: "גברים הטובלים בקביעות, כל יום לפני תפילת שחרית ושנית לקראת שבת וחג, טובלים בשנה אחת יותר מאשר נשים נשואות במשך כל החיים"! וכחיזוק לדבר, חכמינו דאגו לכך, שמשפט הפתיחה של התלמוד, יעסוק בטבילת כהנים - "גברים", בעוד שנושא טבילת ה"נשים" יהיה נידון בעיקר במסכת האחרונה של התלמוד. המסר חד וברור: טבילת הגברים, באופן פסיכולוגי, מחייב ביותר את הנשים! כי: חינוך דורש דוגמא אישית! ולכן, הצלחת מבצעים חינוכיים בנושא מקוואות, מחייב להתחיל בחינוך הגברים! גם לימוד משניות מקוואות, דינים וכד' נחשב למצוות תלמוד תורה, ו"גדול לימוד שמביא לידי מעשה".
ה. "איש ואשה" שלמדו הלכות טומאה וטהרה בילדותם, סיכוי רב ביותר שישמרו כנדרש, הלכות טהרת המשפחה בבגרותם!
"באר - [מקוה]... ופרינו בארץ"! (בראשית כו:כב, בעל הטורים). פסוק זה מדבר גם על העתיד. היוונים כבר לפני אלפי שנה הבינו, שקיום עם ישראל מותנה בחיי קדושה וטהרה, ודרך יעילה ביותר להשמידם ח"ו, ללא שפיכות דמים ותאי גזים הוא למנוע מהם חיי קדושה וטהרה. ולכן הם סגרו את המקוואות ואסרו את הטבילה. כדי להציל את עמנו, עשה הקדוש ברוך הוא נס ובאר מקוה-מעיין פרץ לכל הזקוקים לטבילה. לאור הנאמר נבין כמה חשובה מצוות טבילה, וחובת כל אחד מאתנו לתת פרסום מירבי למסר המקוה בכל מקום ובכל זמן.
ועוד על חשיבות הטבילה: 11."אין אדם נכנס לבית המקדש אפילו טהור, עד שיטבול"! הוכחה לקיום נושאים נוספים בטבילה, מעל ומעבר לטהרה, ואחד מהם הוא קירוב הלב ומחשבות האדם לבורא עולם, "דע לפני מי אתה עומד"! וטבילה זו נדרשת, כי היא מועילה בכל מקום ובכל זמן, גם כיום שכולנו טמאי מתים. (יומא ל'). ולכן, יש הטובלים כל בוקר לפני התפלה, או לפחות בערבי שבתות וחגים, לפני קיום מצוות עשה הקשורות בפעולות הגוף, וכחלק מתהליך התשובה. אחרי שבעת ימי הכנה גם לקדושה וטהרה, ובליל כיפור לא ישן, שמא יראה קרי, חמשת טבילות כהן גדול ביום כיפור, נועדו גם להבטיח שעבודת הקודש תהיה בחרדת קודש ומעומק הלב.
12. ועוד על חשיבות טבילת גברים, יש ללמוד מהמסע במדבר: ששת ענני כבוד שימשו גם כחומת מגן. עמלק הצליח למצוא ולהרוג רק גברים 'שלא טבלו, והענן הפליטם חוץ ממחנה ישראל', חסרי הגנה. שנאמר: "ויזנב": 'מכת זנב', 'חותך מילות'! (פרקי דרבי אליעזר מ"ד, דברים כה:יח, מד' תנחומא, רש"י, שפתי חכמים. ראה מאמר: זנב.).
ולכן, נס החנוכה סובב סביב פך שמן קטן, אבל טהור!
כדי להבהיר לנו שכל קיומנו כעם מותנה בחיי קדושה וטהרה. הבורא במכוון סיפק לנו פך שמן המספיק רק ליום אחד עבור הצורך של שמונה ימים! עד שיוכלו לייצר שמן טהור חדש. כדי להעמיד אותנו בניסיון, ולבחון, האם, חלילה וחס, נהיה מוכנים להתפתות ולהתפשר בשמן לא טהור? וללמדנו, שלמען חיי קדושה וטהרה, יתכן ונידרש להסתפק במועט, גם בשמינית מהכמות הנידרשת, ואפילו במחיר של מסירות נפש. אך מצד שני, אם אנחנו נגלה השתדלות, התאמצות ונחישות, בורא עולם יספק לנו את כל צרכינו, וכאשר נחוץ, אפילו בדרך נס! המנורה הטהורה, כשם שדלקה כל יום בבית המקדש בנס תמידי, כדי לגלות את נוכחות השכינה בעם ישראל, כן גם חידוש הדלקתה, אחרי ניצחון החשמונאים, התחייב להעשות בדרך נס.
למרות שבית המקדש עדיין בחורבנו והמנורה הטהורה איננה קיימת, מצווים אנו, לדורותינו, לברך ולפרסם כל שנה את נס הדלקת המנורה הטהורה, בימי חנוכת המקדש על ידי החשמונאים, באופן שהקהילה, תוכל לבחון את כל אחד מאתנו אם ח"ו אינו "מתיוון", ואם הוא הדליק את נרות החנוכה! "עד שתכלה רגל מן השוק", כדי שדרכם, יוכל כל אחד מאתנו להצהיר הצהרת אמונים כל שנה מחדש, לחיי תורה קדושה וטהרה, בפני כל חברי קהילתו. ונקבל גם אנו על עצמנו להלחם בחושך ובטומאת ההתבוללות, לא בכוח או בחיל, אלא ברוח ה', על ידי קירוב כל אחינו התועים בדרכי החיים לחיי תורה קדושה וטהרה!
והצהרת אמונים זאת, חייבת להאמר בברכה, בשם ובמלכות: שהשם הוא "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם ועד הזמן הזה", בזכות המסירות לחיים של קדושה וטהרה. ולכן "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם [ולהראותם] בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך"!
"להשכיחם תורתך"! - ומכיוון שהדבר העיקרי שהיוונים והזדים התנכלו לעשות, הוא: להשכיח את התורה מעם ישראל, כמובא בתפילת "על הנסים" של חנוכה, ולכן יש עניין מיוחד להגביר את לימוד התורה בחנוכה, מתוך חיים של קדושה וטהרה, המודגשים על ידי הדלקת נרות החנוכה. (עיין פרי מגדים על שולחן ערוך, חלק אשל אברהם, הלכות חנוכה תר"ע).
גם לימוד נושא המקוואות הוא חינוך תורני! ולכן, לפחות 10-20% מתקציב הזמן והאמצעים של בתי כנסת ובתי ספר חייבים להקדיש לנושא זה!
נס החנוכה קרה לפני 2171 שנה, ב - 3597לבריאה, 193 אחרי פורים - 3404, 352 שנה אחרי גמר בניין בית המקדש שני 3245 לב'. [נבנה במשך 23 ש'], נחרב בידי הרומאים 233 שנה אחרי נס החנוכה, 3830 לבריאה.
בקרו באתר שלנו: "תמיד רציתי לדעת..."
מקוה-למהלי.אורג -
"מקוה ישראל ה' מושיעו"! הישרדותנו בישועת ה' מותנית, בלימוד המביא לידי
קיום מצוות מקוה, על ידי כל עם ישראל'!
הישרדות / מקוה=תקוה / בלי מקוה אין תקוה, ח"ו - הפצת מסר המקוה לכל יהודי
מאת עמנואל ראב"ד - מייסד - by Imanuel Ravad© כל הזכויות שמורות.
רחוב שמעי'ה 20, ד.5, בני ברק 51327, עמותה #: 000283687 - 58.
USA: 1360-44 St. Brooklyn NY 11219 י"א כסלו תשע"ב
