בס"ד

יהודי אחד הכפרים שבסביבות מז'יבוז' נתקפו חרדה: שוטר הכפר, איש מרושע, אכזר ושונא יהודים מובהק, עמד לעלות בדרגה ולהתמנות לשר הממונה על כל ענייני המחוז. גם בעודו שוטר מן השורה התנכל להם בכל דרך אפשרית, ומה יהיה כשיתמנה לשר המחוז?

שיגרו היהודים משלחת נכבדה אל הבעש"ט, וביקשו ממנו להתפלל למען ישועתם. הקשיב להם הבעש"ט ותוגה נשקפה מעיניו. "רואה אני כי שרו של עשיו מסייע לשוטר הזה, ואין בכוחי לבטל את הגזרה", אמר להם. מאוכזבים וחרדים חזרו חברי המשלחת לכפרם.

ואולם תושבי הכפר, איכרים עובדי אדמה פשוטים ברובם, סירבו להשלים עם תשובת הבעש"ט. "מה זאת אומרת 'שרו של עשיו מסייע לשוטר'?!", תהו בתמימות גמורה, "יתייצב הבעש"ט מול אותו מלאך-חבלה, יילחם בו ויגבר עליו!". בחרו אפוא האיכרים נציגים מקרבם ויצאו בעצמם למז'יבוז'.

תום-הלב הכובש של האיכרים הפשוטים, ודבריהם היוצאים מן הלב, העלו חיוך על שפתי הבעש"ט. וכשהבעש"ט מחייך, נראה כי גם בשמים נמתקים הדינים. "אמנם שרו של עשיו עומד לימין השוטר המתעלל, אך גם לנו יש מליצי-יושר", אמר הבעש"ט והוסיף: "שובו לבתיכם ונראה איך ייפול דבר".

ימים אחדים לאחר מכן התקיים במז'יבוז' יריד גדול, שאליו הגיעו סוחרים מכל כפרי הסביבה. בבוקר אותו יום, לאחר תום תפילת שחרית, הזמין הבעש"ט את תלמידיו לצאת עמו לביקור ביריד. "אליהו הנביא משוטט בארץ, בכל פעם בלבוש אחר. לפעמים הוא מגיע ליריד כשהוא מחופש לאיכר פשוט. אם זוכים, אפשר לראותו אז", הטעים הבעש"ט. "לכבודו אלבש את בגדי השבת שלי", הוסיף כעבור רגע.

לבוש בגדי שבת ועל ראשו השטריימל, יצא הבעש"ט בראש תלמידיו לעבר היריד. בעודם צועדים בדרך, וכבר הגיעו אל הבעש"ט בריצה כמה אנשים מבוהלים. "השוטר המנוול מהכפר הסמוך רוכב ביריד על סוס כמו מלך עריץ, ומצליף לכל עבר במגלב העור שבידו!", סיפרו.

"נראה כי העלאתו הצפויה בדרגה סחררה את ראשו, ועל-כן הוא כבר מתנהג מעתה כאילו היה שר המחוז כולו", ניסה מישהו לנמק את פשר הופעת הרשע ביריד.

הרגיעם הבעש"ט והמשיך בדרכו אל היריד. הופעתו של הבעש"ט ביריד הסבה אליה תשומת-לב רבה. הבעש"ט עצר ובירך לשלום כל אדם שפגש. ושוב חזרו התלונות על השוטר המצליף והמתעלל, כאשר הכול מצפים לנס שיחולל הבעש"ט. אך הבעש"ט כמו התעלם מהדברים, הוסיף לפסוע בין הדוכנים ולהחליף מילות ברכה עם כל סוחר וסוחר. גם הסוחרים הגויים כיבדו את הבעש"ט ובירכוהו לשלום.

בשלב מסויים החל הבעש"ט לספר סיפורים וסביבו התקבץ קהל. דבריו של הבעש"ט, המתובלים בפסוקים ובדברי חיזוק ועידוד, כבשו את לב השומעים, ואט-אט גדל מעגל הסובבים אותו.

לפתע נשמע קול שעטת פרסות סוס, וצרחות של כאב ובהלה עלו מן הקהל. רכוב על סוסו פרץ השוטר לתוך מעגל האנשים שהקיף את הבעש"ט. במגלבו הצליף לכל עבר ופצע אנשים תמימים. "יהודים ארורים!", סינן בחמת-זעם.

לפתע התייצב מול הבעש"ט, הדור הצורה. היסוס קל ניכר בעיניו בטרם הניף את מגלבו שוב והנחיתו, לחרדתם כל הנוכחים, על ראשו של הבעש"ט. למרבה המזל פגע המגלב בשטריימל השבתי בלבד.

השוטר הוסיף לדהור הלאה, והבעש"ט נותר לעמוד רגוע על מקומו. "בואו לביתי בערב ונעשה לנו סעודה קטנה", הזמין הבעש"ט את הסוחרים והאיכרים שהקיפו אותו, המומים עדיין מן החוויה המצמררת שחוו זה עתה.

לעת ערב התקבץ בבית הבעש"ט קהל רב מבאי היריד. השולחן היה ערוך בכל טוב, והבעש"ט דחק בנוכחים לברך ולטעום מהמאכלים. בירכו האנשים 'בורא מיני מזונות', 'שהכול נהיה בדברו' וכיוצא בזה. כל אותה השעה זהרו פני הבעש"ט באור מיוחד.

לאחר שהטיבו הנאספים את ליבם במאכל ובמשקה, פנה אליהם הבעש"ט ואמר: "הריני רוצה לבשר לכם כי בחסדי שמים בטלה הגזרה, והשוטר המרושע לא יקודם לתפקיד שר המחוז. אפשר לצפות כי ביטול הקידום ינחית מכה קשה על גאוותו ויהירותו, והתעללותו ביהודי הכפר תפחת במידה ניכרת". שמחו האנשים על הבשורה הטובה והודו על כך לה'.

המשיך הבעש"ט ואמר: "הבוקר, כשראיתי את התנהגותו הגסה והאכזרית של השוטר, נשאתי בליבי תפילה לקב"ה וכך אמרתי – 'ריבונו-של-עולם, רואה אני כי נגזר על שוטר זה שיעלה לגדולה. ואולם ראה כיצד הוא נוהג כבר עתה כשר וכמלך עריץ... להיכן יטפס עוד ויעלה?!'. באותה שעה התערבה מידת חסד במידת הדין וטענתי נתקבלה בשמים".

הבעש"ט השתתק לרגע והוסיף: "ראו אפוא כי רשע זה קיפח את גדולתו בגלל גאוותו. זהו שאמר החכם מכל אדם: 'גאוות אדם – תשפילנו'".