מתוך שיעור של הרב פיינגר "למה לי זה קורה תמיד" -ב

סיפור אמתי של בשני אנשים מהראשונים במחנה אושוויץ ורבר ווצלר, אשר קיבלו לנהל רשימות הוצאה להורג וסידורי עבודה, החליטו להוציא את הרשימות הללו מן המחנה ע"י בריחה, ולפרסם לכל העולם כי גרמניה עושה מעשי זוועה!

הם התחבאו תחת שלוש שכבות של קורות של עץ שנועדו להקמת מחנה מקביל, וידעו שאם לא ימצאו אותם בעוד 3 ימים אזי יתייאשו מן החיפושים והם יכלו לחפור תחת הגדר החיצונית ולברוח, כעבור יומיים וחצי תחת 3 שכבות של קורות עץ, בקור וללא מים ואוכל, עוברים לידם 2 קציני אס אס ועברה מחשבה בראשם אולי הם נמצאים תחת הקורות והצליחו איך שהו לטשטש את הריח כדי לבלב את הכלבים, אחד מהם אומר לחברו שיחפשו והשני מניע אותו מלחפש בשל חוסר עניין, השני אומר לחברו כי אם הם כן נמצאים שם יקבלו העלאה בדרגה ושווה המאמץ ומתחיל להסיר את השכבה הראשונה של הקורות עץ, בינתיים ורבר ווצלר מתחת הקורות עץ נואשים ומפוחדים מקווים כי הגזרה תתבטל, אך לשווא כי הקצין מסיר את השכבה השנייה של קורות העץ ומתחיל להגיע לשכבה האחרונה, אך לפתע צפירה פרצה, שני הקצינים הפסיקו את החיפוש, זו הייתה צפירת ארוחת הצהריים, אשר לה קשה היה לסרב, שני הקצינים ויתרו על החיפוש ועזבו.

ורבר ווצרלר לא האמינו לגודל מזלם, וחיכו לערב ועתה כל מה שנשאר זה להסיר את שכבת קורות העץ האחרונה ולחפור מתחת לגדר החיצונה ולברוח, אבל 3 ימים של שכיבה ללא מים ואוכל ולא שינה בקור עשתה את שלה ונתרו שוכבים תחת הקורות האחרונות ללא יכולת לזוז.

אי אפשר לתאר את גודל היאוש ואפסות הכוחות הן הגופני והן הנפשי, תחושת חוסר המזל תחושת "הכל נגדי", ורבר ווצלר מביטים זה אל זה ואומרים, תמיד אבל תמיד אפשר להתייאש, אבל

בו ננסה בפעם האחרונה לדחוף את השכבה האחרונה של הקורות ונצא, הם דוחפים בכל כוחם ומזיזים 2 ס"מ, בדחיפה השניה 5 ס"מ ובסוף מספיק כדי להשתחל החוצה בזחילה על הצד, כעבור זמן אף מצליחים לחפור את הבור מתחת לגדר החיצונית ובורחים החוצה, ובזכותם מפורסם הדוח שנקרא דוח "ורבר וצלר" שמתאר את הנורא ביותר ומעשי הזוועה על מדינת גרמניה.

למעשה ורבר ווצלר מודים כי אלולי שני הקצינים הללו לא היו יכולים לברוח, כי אם להסיר שכבה של קורות עץ אחת בקושי יכלו אזי פי כמה וכמה 3 שכבות של קורות היו הקבר האחרון שלהם!!!

והמוסר השכל הברור הוא כל מה שקורה זה לטובה, כי ההשגחה לעולם לא סרה מעל ישראל הן בכלל והן בפרט, כי גם עכשיו שאנחנו בחושך ואתה יגע ועייף, יש מישהו שמסיר מעליך הרבה משקל.