יתרו התשס"ח

מדוע נקרא יתרו כך?

ע"פ רש"י, ד"ה "יתרו", שבע שמות נקראו לו, כאשר הוא נקרא יתר כיוון שייתר (הוסיף, מהמילה יותר) פרשה אחת בתורה, הפרשה בנוגע למינוי ערכאות שיפוט שיעזרו למשה רבנו (מאוחר יותר, כאשר התגייר, נוספה האות ו' לשמו, ונקרא יתרו).

התורה מספרת, שיתרו נתקל במציאות מוזרה – משה רבנו יושב בבית הדין,

"וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב" כדברי חותנו.

ע"פ יתרו, מציאות זו לא תמשך זמן רב, כיוון שמשה והעם אינם עתידים להחזיק מעמד כך.

לכן מציע יתרו ליצור ערכאות שיפוט מדורגות, שיפחיתו את העומס ממשה, יאפשרו לעם נגישות גבוהה למערכת המשפט, אך עם זאת, במקרים מסובכים, עדיין יוכל משה להביע את דעתו ולפסוק את פסקו.

משה פונה לקב"ה ומבקש את אישורו, ואכן מקבל אותו וממנה בהתאם, שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות.

נשאלת השאלה, מדוע היו צריכים משה, העם וגם הקב"ה לחכות לדבריו של יתרו על מנת לממש פתרון זה, האם שלושת גורמים אלו לא יכלו להגיע לפתרון זה לבדם?

אחת התשובות הניתנות לשאלה זו, היא לטעמי, אחד מהרגעים היפים בתורה:

בני ישראל לא הציעו פתרון זה, כי הם פחדו  לפגוע במשה רבנו, כי אם יציעו שמישהו אחר ישפוט אותם במקום משה רבנו, משה רבנו עלול להבין שאין בני ישראל חפצים בו כשופט.

כמו כן, לא רצו בני ישראל לפגוע בקב"ה, כי אם היה הקב"ה חושב שפתרון זה ראוי ודאי היה מצווה כך.

משה רבנו לא הציע פתרון זה, כיוון לא רצה לפגוע בבני ישראל. אם יציע משה שיהיו שופטים שיסייעו לו, בני ישראל עלולים להבין שמשה רואה את שפיטת עם ישראל כטורח.

כמו כן, לא רצה משה לפגוע בקב"ה כמו בני ישראל.

הקב"ה לא הציע פתרון זה, כי לא רצה לפגוע בשני הצדדים, גם במשה, שלא יחשוב שהקב"ה סובר שאינו עומד במשימה לשפוט את עם ישראל, וגם בני ישראל, שלא יחשבו שהקב"ה סובר שאינם מספיק חשובים להישפט ע"י משה.

אין ספק שזוהי שעה יפה במערכת היחסים המשולשת, בין הקב"ה, משה רבנו ועם ישראל.

אך נראה, שיש סיבה עמוקה יותר לכך שאף אחד משלושת הצדדים, הקב"ה משה ועם ישראל, לא הציע פתרון זה. סיבה, שיתרו הגוי לא יכול להעלות על דעתו.

לפני שנציע סיבה זו נביא סיפור.

הסיפור עוסק ביהודי אחד, שגר בכפר מרוחק, ללא מניין. יהודי זה היה מגיע בימים שני וחמישי לעיר, כדי לשמוע קריאת התורה, וכדי להתעדכן מהרב לגבי סדר התפילה בימים הקרובים.

פעם אחת הגיע לעיר, וראה שכל החנויות סגורות. נדהם היהודי, "אולי טעיתי בחשבוני והיום שבת?"

בעודו חוכך בדעתו, ראה יהודי הולך לבית הכנסת עם טלית ותפילין. ראשית נרגע והבין שלא שבת היום. מיד רץ אל האיש שאל אותו מה יום מיומיים, אמר האיש שהיום הוכרזה תענית ציבור.

"אבוי" אמר היהודי "ודאי יש שינוי בתפילות וכיצד לא אמר לי הרב כיצד להתפלל
בתענית ציבור?"

מיד רץ לבית הרב, שם אמרו לו שהרב נמצא בבית הכנסת, יחד עם כל הציבור.

רץ לבית הכנסת, פרץ לתוכו, ורץ אל הרב בבכי "מדוע הרב לא אמר לי שהיום תענית ציבור?".

הרגיע אותו הרב, והסביר שתענית הציבור אינה מתוכננת, אלא הוכרזה בגלל עצירת הגשמים שנמשכת זמן רב.

שאל היהודי "וכי איך תעזור התענית לירידת הגשמים?". " ומה אתה מציע?" שאל הרב.

"כאשר אני צריך גשמים ליבול שלי, אני יוצא לשדה, מרים עיניי וכפיי לשמיים ופונה לקב"ה "אבא אני צריך מים" מיד מוריד הקב"ה גשם.

"אדרבא, נסה " אמר הרב.

יצא היהודי לחצר בית הכנסת, הרים עיניו וכפיו לשמים וצעק "אבא, בניך צריכים גשם".

מיד החלו לרדת גשמי ברכה.

כאשר שואל יתרו את מה "מדוע אתה יושב לבדך..." עונה משה "כי יבא אלי העם לדרוש אלהים".

בואו נחשוב: אלו סכסוכים כבר יכולים להיות בעם ישראל, כך שיצטרכו כל העם לעמוד על משה מן בקר עד ערב?

הרי קרקעות אין להם, רכוש – לכולם רכוש רב מביזת מצרים והים, עסקים וחנויות –אין,
היו גדורים בעריות ßאין שום סיבה לגשת למשה.

מדוע בכל זאת ניגשו?

יתרו לא הבין, שבני ישראל לא ניגשו אל משה השופט, אלא אל משה הנביא, המקשר בינם
לבין הקב"ה.

כל משאלת לב, כל רצון, כל בעיה, רצו בני ישראל להעלות לקב"ה דרך משה.

עם ישראל,כאשר נתקל בבעיה פונה לאביו. אם אובדות האתונות, אז הולכים לנביא כדי שימצא אותן. אם אין אוכל - פונים לנביא. אם אין ילדים - פונים לנביא. אם חולים- פונים לנביא,
זה מה שלא הבין יתרו.

סדר התפילה הוא חשוב מאוד, כדי לאפשר לנו לפנות לקב"ה בצורה ראויה, אך לפעמים הוא גורם לנו לשכוח שהקב"ה הוא אבא שלנו, ושאנחנו יכולים לפנות אליו בפשטות בכל בעיה ובקשה.

"כי יבא אלי העם- לדרוש אלהים".