כי תשא התשס"ט - פרה

השבת קראנו את הפרשה השלישית, מארבע הפרשיות שמוסיפים בחודש אדר – פרשת פרה.

ידוע הדבר, שפרשת פרה אדומה, היא הדוגמה לקיום מצוות, גם כאשר השכל האנושי לא מבין את טעמן.

הפסוק אומר על שלמה המלך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז', כ"ג).

שלמה המלך בקש ללמוד את הסוד של פרה אדומה, אך אפילו הוא, החכם מכל אדם, לא הצליח לרדת לעומק העניין.

אך האם חוסר ההבנה והידיעה גרם לו לא לקיים את מצות פרה אדומה?

כמובן שלא.

למעשה, אם נבחן את המצוות לעומק, נראה שהן מסודרות על סקאלה, מבחינת מידת ההבנה שלנו של טעמם.

אם בצד המצוות שבכלל לא מבינים אותן נמצאת מצות פרה אדומה, בצד הנגדי ניתן אולי למצוא את מצות לא תרצח, מצות לא תגנוב, מצות כבוד הורים – כולן מצוות שניתן להבין בקלות
מה מטרתן.

אך ישנן מצוות שהן מובנות חלקית.

לדוגמה, מצות תפילין. אנו מצווים להניח תפילין של ראש ותפילין של יד.

אמנם מן התורה לא כל כך ברור מדוע, אך חז"ל הסבירו, שתפילין של ראש משפיעה על מוקד המחשבות, ותפילין של יד משפיעה על מוקד העשייה.

אך גם אם הבנו זאת, עדיין לא ברור מדוע התפילין צריכות להיות מרובעות? שחורות?

עם הבנתנו שקיימת סקאלה כזו, מבחינת רמת המובנות של המצוות, אנו מבינים למעשה שבכל מצוה, יש חלק שמובן יותר וחלק שמובן פחות.

מדוע, אם כך, יש צורך במצוה שכלל לא מבינים אותה?

מה החידוש במצוה כזו, הרי אנו כבר יודעים שיש חלקים בכל מצוה שאינם נהירים לנו?

מדוע הצורך בהדגשת מצוה שכלל לא מובנת?

ננסה להבין, בעזרת הגמרא במסכת קידושין, דף ל"א עמ' א', שמספרת על גוי בשם דמא בן נתינה, שחכמי ישראל רצו לקנות ממנו אבנים יקרות לאפוד בממון רב, אך הוא לא הסכים,
כיון שהמפתח של התיבה בה היו האבנים, היה תחת ראשו של אביו הישן, והוא לא רצה להפריע למנוחת אביו.

שנה אח"כ, שלם לו הקב"ה את שכרו, ונולדה בעדרו פרה אדומה, אותה קנו ממנו חכמי ישראל, בממון רב.

נשאלת השאלה, מדוע זכה דמא בן נתינה דווקא בפרה אדומה? הרי הקב"ה היה יכול לשלם לו את שכרו במיליון צורות אחרות, לדוגמה היה יכול לזכות בלוטו?

מסבירים חז"ל, שכאשר דמא בן נתינה הסכים לוותר על ממון רב כדי לקיים מצוות כבוד אב,
נהיה קטרוג גדול בשמים, על כך שדווקא גוי מוכן להקריב ממון רב לקיום מצוות.

אם כך הוא הדבר, אולי אין עם ישראל צריכים להיות בניו הנבחרים של הקב"ה חלילה?
אולי הבכורה צריכה לעבור לגוים?

לכן, הקב"ה הביא לכך שתיוולד בעדרו פרה אדומה, אותה קנו חכמי ישראל בממון רב.

כדי להראות למקטרגים, שכל אחד יכול להוציא ממון רב, על מנת לקיים מצוה שכלית,
שניתן להבין אותה, אך רק עם ישראל, מוכן להוציא ממון רב, גם על מצוות שאין הם מבינים מדוע יש לקיימן, אך הם מקיימים אותן רק בגלל שציוה הבורא.

מכאן נלמד, שאמנם ישנה מעלה לנסות להבין את טעמי המצוות, אך הבסיס לקיומן צריך להיות ציווי ה' – כמו שאנו צריכים לקיים מצות פרה אדומה רק מפני שה' ציוה, כך צריך לקיים גם את המצוה השכלית ביותר – ראשית כל, רק בגלל שה' ציוה.