בס"ד

אם חבר שלכם יגיד לכם "רואה את הצמח הזה שנמצא בעירך 20 מטר מפה? הוא נקרא "יערת הדבש" ויש לו ריח מדהים", בהנחה שאתם לא מכירים את הצמח הריחני, זה ידרוש מכם להתקרב אליו ולהריח אותו כדי להתרשם מהריח וליהנות ממנו, בין אם אתם מאמינים שאכן יש לו ריח מדהים ובין אם אתם מטילים ספק בדברי החבר ובכוונתכם לבדוק את נכונות העניין בעצמכם, כשלקרבה במקרה הזה אין כל תחליף והיא הכרחית לידיעת האמת.

הריח מזין את הנשמה ומחיה את הנפש, ולכן לאחר צאת השבת אנחנו מברכים על עצי, עשבי או מיני בשמים ומריחים אותם לקראת סוף ברכת ההבדלה כדי לפצות על הנשמה היתירה שעוזבת אותנו עם צאת שבת המלכה לאחר שליוותה אותנו במהלכה. המוסיקה היא אף יותר רוחנית מהריח וגם כאן אנחנו נדרשים להתקרב למקור הקול או להגביר את העצמה במכשיר שמשמיע את הקול כדי לשמוע טוב יותר ולפעמים גם מכוונים כפתורים נוספים כדי לגרום לצליל להישמע מדויק ואיכותי יותר על מנת שזה יהיה ערב יותר לאוזניים הרגישות שלנו, כשאם מקודם הפעלנו את חוש הריח כאן אנו מפעילים את חוש השמיעה.

אם כשמדובר בדברים רוחניים אנחנו נדרשים להתקרב כדי להבין, לחוות וליהנות מאותו דבר, קל וחומר שגם ובעיקר בכל הקשור לאהבת השם, יראת שמים ואמונה אנחנו צריכים לעשות צעדים רוחניים של ממש כדי להרגיש, להתענג ולדעת את השם יתברך מאחר ואין דבר רוחני, נעלה ונשגב יותר מעבודתו של מי שברא את העולם והוציא אותנו מעבדות לחירות בין יתר הדברים הבלתי נתפסים אשר עשה, עושה ועוד יעשה.

זה יכול לבוא לידי ביטוי במעשה טוב, עמידה בניסיון, מצווה, תפילה או לימוד תורה, וכל צעד כזה מקרב אותנו יותר ויותר אל הקב"ה ובסופו של דבר אל מימוש המטרה העיקרית שלשמה כל אחד מאיתנו הגיע לעולם.

אם ביום למחרת אותו חבר יזמין אתכם אליו הביתה וכחלק ממצוות הכנסת אורחים יגיש לכם קנקן שתייה עם נוזל שקוף, ברוב המכריע של המקרים ההערכה שלכם תהיה שמדובר במים, אך כשתתקרבו ותשתו אתם עלולים להיות מופתעים לגלות שזה מיץ מוגז בטעם פירותי או אפילו משקה אלכוהולי שנראה מבחוץ כמו מים אך רק אחרי ששותים או מריחים אותו ניתן להבין במה מדובר, כמו הרבה חומרים בעייתיים אחרים שהמראה החיצוני התמים שלהם לא מעיד על הסכנה הטמונה בהם.

למרות כל הפלא הגלום בעיניים האנושיות הן עדיין לא יכולות לחוש בטעם של דבר מאכל או משקה כזה או אחר, להבחין באם מדובר במשקה קר או חם או לזהות באם מדובר במשקה מוגז או אלכוהולי, כל עוד אין סממנים חזותיים שמסגירים את הנתונים האלה, למרות שבמקרים מסוימים גם אלו יכולים להטעות.

ברור מכאן שלא ניתן לשפוט אף מקרה על סמך נתונים חלקיים וחסרים גם אם יש לנו קביעה חד משמעית על סמך אחד מהחושים שלנו, כשאנחנו נדרשים לבחון כל מקרה לגופו ובאופן יסודי מבלי לקבל הכרעה שלא מבוססת על כל הנתונים שאפשר לאסוף אודות המקרה שלפנינו.

בשנות השמונים פעלה להקת פופ מצליחה עד שהתגלה לכולם שזמרים אחרים כתבו וביצעו את השירים שלהם בזמן שאלו רק הופיעו על הבמה והזיזו את השפתיים תוך העמדת הופעות ופנים גם יחד מבלי לעלות חשד בקרב הקהל, וזאת רק דוגמא אחת לכך שגם כשכל החושים לוקחים חלק בעניין עדיין יש מקום לטעויות.

גישה כזאת מעידה בין היתר על הרצון למצוא את האמת ועל ענווה, "שהיא מדה טובה מכל מדות טובות" כמו שכותב הרמב"ן באגרתו הנפלאה, שהיא הפוכה מהגישה שדוגלת בחיפוש קיצורי דרך, הסקת מסקנות וקביעת עובדות כשהשיקול של הזמן והרושם הראשוני הם אלו שקובעים ברבים מהמקרים האלו, תוך ויתור על הירידה לפרטים הקטנים, המעניינים והחשובים באמת, והגישה הזאת מעידה במקרה הטוב על בטחון עצמי מופרז והתנשאות ובמקרה הטוב פחות על גאווה, "שהיא שורש כל המידות הרעות".

כעבור יום אתם יכולים לקבל טלפון מאדם שלא רק שהוא עונה לשם בנימין נתניהו, שמעון פרס או בני גנץ אלא הוא גם נשמע כמוהו ולמרות זאת עשוי לקנן בכם החשש שמא מדובר במתחזה מקצועי, שהתקשר כדי למתוח או לרמות אתכם, והזיוף יכול להגיע אפילו עד למראה החיצוני באמצעות מסכות משוכללות, איפור מקצועי וניתוחים מתקדמים שיכולים ליצור שכפול שמתקרב לשלמות עד כדי כך שיהיה קשה להבחין בהבדל אם בכלל.

לצערנו הרב, יש לא מעט אנשים שתחום ההתמחות שלהם הוא זיוף האמת, בין אם היא חיצונית וגשמית ובין אם היא פנימית ורוחנית ואכן יש לא מעט כאלו שמעתיקים מוצרי יוקרה מתחומים שונים במקום להמציא מוצר מקורי פרי מוחם ועמלם, אך זה זניח לעומת אלו שמעתיקים דעות של אחרים מאחר והם לא טרחו לגבש אחת משל עצמם. גם היטלר היה כריזמטי ולכן עצמת השיכנוע של אדם כזה או אחר לעולם אינה יכולה לשמש כמדד לקביעת כדאיות ההקשבה למשנתו הפנימית והרוחנית. לעומת זאת, מבין כל מנהיגי ישראל בכל הזמנים, זה שהגיע הכי קרוב לבורא עולם תוך התעלות לגבהים רוחניים בלתי נתפסים היה דווקא העניו והביישן מכולם, והרי ידוע שלפי היהדות "גבר" בראשי התיבות זה גומל חסדים, ביישן, רחמן, ועוד ידוע שמי שרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו ומי שבורח מהכבוד, הכבוד רודף אחריו. ולכן מנהיג האמיתי הוא לא זה שבטוח שהוא המתאים ביותר לתפקיד ונלחם על הכיסא אלא אחד כזה שמזכיר במידותיו ולו במעט את משה רבינו ע"ה.

יש לא מעט אנשים שנשמעים מאוד משכנעים אבל בפועל לא יודעים על מה הם מדברים. אסור לשכוח את עולם הקולנוע בו ככל שהשחקן מצליח יותר לשעתק את המציאות הרגשית כך הוא נחשב לשחקן מוצלח ואמין יותר, כשלפעמים אותם שחקנים נדרשים לשחק בתפקידים שונים בעלי אופי מנוגד. הבעיה עם התופעה הזאת מתחילה כאשר היא מתרחשת מחוץ לקולנוע, בחיים האמיתיים בקרב אנשים שחושבים שהם "חיים בסרט" ואף מרגישים עליונות ושליטה על הסובב אותם, כשבפועל הם מתפקדים כאשליה אנושית ריקנית ללא תכלית.

כל אדם נולד עם מטען ייחודי משל עצמו, שיש רק לו ואם הוא ימצא אותו ויביא אותו לידי ביטוי הוא יוכל להביא תועלת עצומה לא רק לעצמו כי אם לעולם כולו, ולכן כשהאדם לא מחפש אחר נבכי פנימיותו ולא משתמש בכלים הרוחניים האדירים שיש ברשותו הוא עלול לפספס את כל המהות והעיקר שהחיים מציעים לו. לא לחינם כל בני האדם נמצאים בתהליך מתמיד של חיפוש עצמי בו הם רוצים לקבל תשובות כשהם מצידם נדרשים לבוא עם רצון כן ועז לדעת את האמת, לשאול את השאלות הנכונות ולהיות אמיצים כדי לקבל החלטות אמיצות ברגע המפגש הגורלי עם האמת.

יש לא מעט אנשי מכירות שמצליחים למכור ללקוחותיהם מוצרים שהם לא צריכים וספק אם ישתמשו בהם אי פעם. מעניין את כמה מהם זה מעסיק. זה יכול להיות בגלל החיוך, בגלל היחס האישי של המוכר או בגלל מבצע החודש. זאת אומנות שלמה ואף לומדים אותה במסגרות שונות. כל עוד המוכר עושה את עבודתו נאמנה והמוצר לגיטימי אין שום בעיה, כשהצרכן הוא זה שצריך להיות נאמן לעצמו מבלי להתפתות למילים היפות שיוצאות מפיו של המוכר הממולח במידה ואין להן אחיזה במציאות. בדיקה עצמית יכולה לחסוך הרבה כסף במקרה הטוב כשהשאלות המנחות הבאות יכולות לעזור - האם יש לי צורך ממשי במוצר הזה? האם אני באמת צריך את כל הכמות הזאת או שזה רק בגלל המבצע? האם המוצר הזה שווה את הסכום הנקוב? האם ההוצאה הזאת מסתדרת עם המאזן הכספי שלי או שיש סכנה שהנזק העתידי יהיה גדול יותר מהתועלת המיידית שהמוצר הזה יתן לי?

אם יש כל כך הרבה קושיות לפני קניית מוצר בחנות תארו לעצמכם כמה שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו מגבשים דעה פוליטית ומעל לזה את תפיסת העולם הרוחנית שלנו, כאשר תהיה זאת טעות חמורה להמשיך באופן אוטומטי את החינוך אשר קיבלנו כילדים או לקבל את המידע שהתקשורת הציבורית משדרת כתורה מסיני. אנחנו חייבים להיות קנאים לאמת הפנימית שלנו מבלי לתת לגורמים בעלי אינטרסים ברורים להאכיל אותנו עם כפית וללמד אותנו איך צריך לחיות, במה צריך להאמין, מה כדאי לאכול ואיך צריך להתלבש, כי אם התקשורת היא מסחרית זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות בני אדם מסחריים, כאלה שהולכים עם כל העדר שאוהב סיסמאות קליטות, מותגים נוצצים, שיחות שטחיות והנאות מיידיות. לעולם המופלא בו אנו חיים יש כך כך הרבה מה להציע מעבר לזה, וזה לא חייב להסתיים בכרטיס אשראי, חמרמורת או תחושת ריקנות.

ויש עוד סוג מעניין של מקרים. לדוגמא, תארו לכם שבדרך חזרה הביתה אתם נתקלים בסופת רוח עצמתית שמערבלת את כל מה שנקרה בדרכה, ניירות, שקיות, עלים, פחיות ועוד דברים שמפוזרים ברחוב. כעת, אם תשימו לב תגלו דבר מעניין - ניתן לראות את התוצאה אך לא את הסיבה, רואים את מה שנגרם אבל לא את מה או מי שגורם לזה לקרות. בדומה לזה דמיינו לכם שאתם עובדים בחברה שבעליה ומנהליה ממוקמים בסניף אחר, ולמרות שאתם כלל לא מכירים אותם, אתם מרגישים ומיישמים בכל רגע ובכל צעד את מערכת החוקים אותה הם התוו לכל עובדי החברה וסרים למרותם תוך הבנת המשמעות של אי ציות לאותם חוקים ולו רק לחלק קטן מהם.

הדוגמאות האלה יכולות לתת לנו רק המחשה קטנה להשגחה הפרטית של בורא עולם על כל ברואיו. אמנם אנחנו לא יכולים לראות אותו יתברך מאחר ואין לו גוף ולא דמות הגוף, אך הוא נגלה אלינו ומדבר איתנו באופן תמידי בשפה האלוקית ובאמצעות העולם המופלא אשר ברא בין אם אנחנו מבחינים בכך ובין אם לאו, כשביציאת מצרים הוא הפגין שליטה מוחלטת על יצירת הפאר הזאת לטובת כל אותם אנשים קשי עורף שהיו זקוקים להוכחה לקיומו, על מה שנמצא על פני האדמה (דצ"ך), על כל מה שנמצא מעל פני האדמה (עד"ש) ועל כל מה שנמצא בשמים (באח"ב), כמו תינוק שזה עתה נולד וצריך לדאוג לו בצורה אישית ומיוחדת עד שיגדל ויהיה מסוגל להסתדר בכוחות עצמו. זאת גם הסיבה להנהגה הניסית של הקב"ה באותה תקופה, שהתחלפה עם הזמן בהנהגה הטבעית ככל שהעם התבגר, כשגם הדרישות והציפיות ממנו עלו בהתאם.

קשה להבין את אותם שפוחדים מבשר ודם בדמות שוטר, מנהל או פקח יותר מאשר הם יראים את בוראם, ופוחדים ממכמונות מהירות בכבישים וממצלמות אבטחה במקומות ציבוריים יותר מאשר מעינו הפקוחה ואוזנו השומעת של יוצרם שמשגיח עליהם בכל זמן ובכל מקום ויודע גם מה הם חושבים ומרגישים. ומכאן שהתופעה של אנשים שמצד אחד נבהלים בכל פעם שהם רואים ג'וק קטן ומצד שני לא מייחסים חשיבות לחוקים והמשפטים שבורא עולם ציווה אותם היא אף יותר עלומה.

כשהאדם שם לו למטרה להידבק בשם יתברך ובמידותיו הוא חי חיים רוחניים, מקדש את עצמו והופך להיות שותף פעיל בתיקון עולם במלכות שדי, כשכל צעד ופעולה שלו עושים הרבה רעש שמתחיל בעולם הזה ומגיע עד לעולמות העליונים.

השאלה שאיתה נסיים היא - במה אתם תרצו לבחור, בסולם הרוחני שיוביל אתכם לגבהים שמיימיים ובלתי נתפסים הן בעולם הזה והן בעולם הבא או שמא בחבל הגשמי שיוריד אתכם לתהום החומריות והרדידות ח"ו. שתי האפשרויות מונחות לפניכם. כל מה שנותר לכם כעת הוא רק לבחור. בהצלחה.