יונה הנביא מבקש למות. "ועתה ה' קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי" מדוע כ"ך כואב לך שנינוה לא הושמדה?- מסביר מו"ר שר התורה מרן הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (מועדי ישראל) שיונה ידע בנבואתו שנינווה תהיה שותפה גדולה וחשובה בחורבן ביהמ"ק, ולכן כאב לו על שנינוה לא הושמדה. וה' דן אותם ע"פ מעמדם אותה שעה, כמו עם ישמעאל. (ניראה רמז לעניין יוה"כ בהקשר ברית המילה, שבו נימול גם ישמעאל..). ובזה יש לנו פתח גדול לתשובה.. ובזה מובן לעומק שכששאלו את הנבואה חוטא מה עונשו היא ענתה "הנפש החוטאת היא תמות". והסביר מו"ר הגאון הגדול הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א, שהנבואה רואה את הנזק שנעשה כתוצאה ישירה מהחטא ולכן לא מבינה איך אפשר למחול על דבר כזה הרי העונש הוא ישירות ממעשיו. ועל פי מה שהסביר מרן גדול הדור הגרש"ג זצ"ל אפשר להוסיף שהנבואה רואה מה שיקרה בהמשך שאדם נופל עוד ועוד ולכן מבחינת הנבואה היא רואה את כל הנזק שהוא עתיד לעשות לכן מסרבת למחול לו שרואה את הפגיעה בקדושה בעולם (כמו שבנינוה יחריבו בפועל את ביהמ"ק) וכן את הפגיעה בעולם (כמו שבחורבן המקדש בטל טעם בפירות ועוד, כיון שטוב העולם ניפגם הרבה) ולכן רואה בזה הרס העולם וקדושתו ומיד רוצה להמיתו כמו שעל אדם הראשון נאמר שאם יחטא "ביום אכלך ממנו מות תמות" שאינו ראוי לחיות ומגיע לו למות. וכך יונה מרגיש שבגללו נינוה נישארה ועתידה להחריב את המקדש ולכן מבקש על עצמו למות כעין דין הנבואה על החוטא.. ובפרט יונה מרגיש זאת חזק כיון שנבואתו באה בזכות שמחת בית השואבה, וע"י נבואתו עתידה ליתבטל שמחת בית השואבה.. ואולי רמז לפרושו של מרן גדול הדור (שכאב ליונה שנינוה תשתתף בחורבן ירושלים) בדברי חז"ל שפעם שניה יונה נשלח להחריב את ירושלים וחזרו בתשובה ולא נחרבה וקראוהו נביא שקר ובפעם שלישית נישלח לנינוה..(ילקו"ש יונה, פרקי דר"א) כעין סמיכות לקשר בין נינוה וחורבן ירושלים.. וכשיונה היה במעי הדג ראה (בין השאר) שבילי ים סוף שעברו ישראל בתוכם, עמודי ארץ, גיהנום, היכל ה', בני קרח.. (מדרש שם) ניראה רמז שראה את התגלגלות העולם ותיקונו במשך הזמן, שיצאו ממצרים (שבילי ים סוף) לתקן עולם (עמודי ארץ) ומי שחוטא נופל בגיהנום ומי שמקדש את העולם עושהו להיות כהיכל ה' וגם מי שחטא יכול לחזור בתשובה כבני קרח.. וכל זאת ראה אחרי שהלויתן היה צריך לאכול את הדג שבו יונה היה, ויונה הצילו. וכיצד הצילו?- ע"י שאמר לו 'שאני עתיד לירד וליתן חבל בראשך ולעשות סעודה ממך לצדיקים', שסופו להתבטל מלהזיק, וזה ע"י הצדיקים שמתקנים העולם ולכן הם אוכלים אותו לבסוף. ובנוסף 'הראהו חותמו של אברהם אבינו הביט לברית וראה לויתן וברח' שהברית זהו החותם, ההוכחה שאנו מתקני העולם. ולכן יש חשיבות מיוחדת ביום הכיפורים שהוא זמן בריתו של אברהם אבינו, לקרוא ספר יונה, להתחבר אליו, שהוא מבטא את תיקוננו של כל העולם כולו במשך כל הדורות עד התיקון השלם. וניראה ששמו של יונה מרמז זאת, כעין היונה של נח, שהבינו ממנה שה' ניחם על הרעה ששקטה הארץ מהמבול, אע"פ שבהמשך עוד יהיו לא מעט זמנים שיכעיסו את ה', בכ"ז ה' דן ע"פ אותו זמן. ובנוסף יש גם רמז כיצד התשובה מתקנת, כמו במבול שה' אמר "לא אוסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו" וגו' (בראשית ח, כא) והרי הסיבה הזו (יצר לב האדם רע) היא הסיבה שבגללה ה' הביא את המבול, אז כיצד זה מסתדר?- הסביר מרן גדול הדור הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א (תורת המקרא) שבירידתם מהתיבה קיבלו עליהם 7 מצוות בני נח ולכן יש קשר תמידי לקדושה(ראה שם באריכות) וע"פ זה גם כאן אפשר לרמז בשמו של יונה שהתשובה חלה ע"י שמשהו בעולם ניתקן ע"י העליה מהחטא, וזהו מרומז שראה במעי הדג שבילי ים סוף וכו' שזה הדרך לתיקון העולם כמו שאמרנו. ואף השבילים עצמם מרמזים זאת, שבנ"י התלוננו על שיצאו ממצרים וכשעברו בים סוף ראו נבואה גדולה, שיש עליה בקודש. וכך גם אנו ביום כיפור יש כפרה ותשובה ויחד עם זה חל היום המקודש ביותר.