עולם הטבע מתנהל על פי חוקיות מסודרת ותפקידו של המדע הוא לחשוף את החוקים הללו.
מי הוא המחוקק שקבע את החוקים הללו? מנין יודעים כל חלקיקי החומר והאנרגיה בעולמנו שעליהם לציית לחוקים הללו?

תפיסה פילוסופית עתיקת יומין גורסת שחוקי הטבע אינם תלויים בחומר וגם אינם מהווים חלק מהחומר. הם מתקיימים בעולם רוחני או שכלי אינסופי. בעיני פילוסופים כמו דקרט ולייבניץ אכיפתם המתמדת של  חוקי הטבע על החומר מחייבת קיומו שכל ורצון תמידי דהיינו - השגחה.
תפיסה זו מזכירה את הרעיון היהודי לפיו הקב"ה הוא זה ש"מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".
 
גם בימינו שאלת מקורם ומציאותם של חוקי הטבע נותרה חידה בלתי פתורה המצביעה על מימדים נוספים של קיום המצוים מחוץ ליקום החומרי. ד"ר סטיבן הוקינג תוהה: "מי נשף רוח חיים במשוואות הדוממות ויצר בשבילן עולם כדי לתארו?". ביטוי לתמיהה זו נתן גם המדען האוסטרלי פרופסור פאול דייויס במאמר שפרסם ב'ניו יורק טיימס':
כותב דייויס: "הביטוי המזוקק ביותר לרציונאליות של היקום מצוי בחוקי הפיזיקה, אותם כללי היסוד שעל פיהם הטבע פועל. חוקים אלו מנוסחים במשוואות מתמטיות יפות ומסודרות. אבל מה מקורם של החוקים הללו? מנין באו, ולמה יש להם את הצורה המסוימת הנגלית לעינינו?"
 "בהיותי סטודנט הוסבר לי שתפקידו של המדען הוא  לגלות את החוקים וליישם אותם, לא לברר את מקורם. עליך להאמין שהיקום נשלט על ידי חוקים מתמטיים מוחלטים, בלתי משתנים, אוניברסליים שמוצאם אינו ברור. עליך להאמין שחוקים אלו לעולם לא יכזיבו אותך. שהקומקום המונח על האש ימשיך לרתוח ולא יחליט פתאום לקפוא.... במשך השנים שאלתי את עמיתי לא-אחת לגבי מקורה של האמונה הזאת.

התשובות נעו בין "זאת לא שאלה מדעית" לבין "אף אחד לא יודע".
חביבה עלי במיוחד התשובה הטוענת ש"אין לחוקי הטבע סיבה – הם פשוט קיימים".
הרעיון שחוק קיים ללא סיבה הוא אנטי-רציונלי במובן העמוק ביותר של המילה. ככלות הכול, מהות ההסבר המדעי של תופעה כלשהי היא שהעולם מסודר באופן לוגי.
אם אנו עוקבים אחר השתלשלותן של הסיבות הללו עד שמגיעים לסלע היסוד של ההוויה המציאותית – כלומר, חוקי הפיזיקה עצמם – רק כדי לגלות ששם ההיגיון נוטש אותנו, אזי עשינו צחוק מהמדע. האם יתכן שהמבנה הכביר של סדרי הטבע שאנו רואים בעולם בנו על אדני אבסורד חסר הגיון? אם כן הטבע ערמומי באופן שטני: הוא אבסורדי וחסר משמעות אבל מתחזה לסדר והגיון.

הגישה המדעית לשאלות הללו נמצאת היום בתהליכי שינוי בין היתר משום שאנחנו מבינים שהופעת החיים ביקום, ועצם הימצאותם של משקיפים רציונאליים כמונו, תלוי באופן רגיש ביותר בצורתם של חוקי הטבע. אילו היו חוקי הטבע אוסף סתמי של חוקיים מקריים, רוב הסיכויים הם שהחיים לא היו קיימים. השאלה מהו מקורם של חוקי הטבע הללו מקבלת אפוא בימינו משנה חשיבות ודחיפות.

הדת והמדע מבוססים שניהם על אמונה בקיומו של משהו הנמצא מחוץ ליקום – אם זה האלוקים או מערכת בלתי מוסברת של חוקי טבע. השותפות הזאת אינה מפתיעה שכן עצם הרעיון של חוק פיזי מקורו בתיאולוגיה הדתית, גם אם עובדה זה תגרום למדענים מסוימים לזוע באי-נחת. אייזיק ניוטון קיבל את הרעיון של חוקים אוניברסאליים מושלמים ובלתי משתנים מן האמונה הדתית שלו שאלוקים ברא את העולם וסידר אותו בצורה רציונאלית. לדידו של ניוטון קיומו של מסדר הוא הבסיס למציאותו של סדר".