חי אלול
שבת (תש"ג)
שיעורים: חומש: תבא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט. נב-נד.
תניא:והנה כ"ז ... שיתבאר במקומן.

לשישי עולה הבעל קורא, ומעצמו.

יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש [=אחיה
השילוני] - תפ"ד. יום שנתגלה הבעש"ט - תקה.

תוכן תורת הבעש"ט [בגו-עדן] בשבת פר' תבוא ח"י אלול תרנ:ב אחר קבלת שבת: "והיה
כי תבא אל הארץ גו'". 'ארץ' לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את
ה'רצון' שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת' -
"להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו' ושמת בטנא' - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל
המקום אשר יבחר ה' אלוקיך' - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא
מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו.
אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו'' - בכדי
להגיע לרצון כו', זהו ע"י ש'והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם' - למסור את הנפש כדי
לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.