"וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ"

ברכת הבנים כוללת לא רק את עצם קיומם, אלא גם את היותם "טובים", היינו בריאים ושלמים ללא מחלות ומומים. עם התפתחות הרפואה ואמצעי ההדמיה, ניתן לגלות מומים במהלך ההיריון, ולהמליץ על "הפסקתו" לפי הצורך והעניין. ברם, הפלה כלל אינה פשוטה מבחינה הלכתית, וההיתר לכך דחוק ומותנה במהות המחלה ובתנאים נוספים. כיום, ענף הגנטיקה הולך ומתפתח מיום ליום, ובעזרת האמצעים הטכנולוגיים הקיימים ניתן לזהות לא מעט מוטאציות גנטיות בעייתיות. במקרים רבים ניתן, תוך שיתוף פעולה בין מעבדות הפוריות למכונים הגנטיים, לבצע הפריה חוץ גופית [IVF] בשילוב אבחון גנטי טרום-השרשתי [PGD] בו נבחרים העוברים הבריאים להחזרה לרחם, ובכך להבטיח ילדים בריאים. מבחינה הלכתית זוהי בשורה חשובה, שכן פשוט הרבה יותר להתיר להורים נשאים של מחלות תורשתיות לעבור הליך הזה, מ"לגעת" בהריון קיים. ואע"פ שהתהליך כולל השמדת ביציות מופרות "חולות", אין בכך איסור כי אינם נחשבים "נפש" כל עוד נמצאים מחוץ לרחם האם.

גדולי פוסקי זמננו קבעו שאם מדובר במחלה תורשתית משמעותית, הואיל והדברים ידועים ולא ניתן להתעלם מהם, מותר [ואף מומלץ] לעשות זאת, כדי למנוע צער וייסורי נפש, הן מההורים והן מהילדים החולים. כמובן שיש לנהוג בהתאם להנחיות ההלכתיות הכרוכות בכך [להיוועץ עם רבני פוע"ה] ויש מי שאמר, שע"פ האגרות-משה במצבים כאלה יש ממש חובה להיעזר בטכניקה כזאת משום "ואהבת לרעך כמוך" [שמענו מהרב טנדלר].

עם זאת יש להיזהר מסחף לעבר "המדרון החלקלק", כי יש דברים שעליהם נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" כגון בחירת המין הרצוי, שככלל אין להתירו אלא אם מדובר בבעיה גנטית התופסת רק מין מסוים, שאז הליך הPGD מותר בכדי להביא צאצאים מהמין שאינו בסיכון.