בס"ד                                                    ערש"ק                                               כ"ט   במנחם  אב   התשע"ב

                         אור  לי - בפרשה –  שופטים

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים  תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"(טז, יח)

כידוע, וכפי שאנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית: בשלוש עשר מידות התורה נדרשת וכו' ואחד מהם

הוא מכלל ופרט ונראה לומר שלאחר הכלל – היינו החיוב לעשות משפט ע"פ דיני התורה וטעמיה כפי שהובא

בפרשת משפטים(חומש שמות) תבוא פרשה זו ותפרט את אופן עשיית המשפט: לא תטה משפט, לא תכיר פנים

ולא תיקח שוחד וכו'. ומכאן נלמד החשיבות והחיוב הגדול לנהוג משנה זהירות ע"י חקר האמת ודקדוק הדין

כדי שיהיה משפט צדק בעם, שהרי אין העולם יכול להתקיים ללא הדין כפי שדרשו חז"ל(דבר"ר ה, א): שהוא אחד

משלשה רגלי העולם, למה ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום, תן

דעתך, שאם הטית את הדין שאתה מזעזע את העולם.

ובזמן שהבית היה קיים הייתה בלשכת הגזית סהנדרי גדולה ובה ע"א(71) שופטים דיינם ומשם הייתה יוצאת

תורה לכל העם. ואולי בגלל זה נסמכה פרשת זו לציווי ליראות ג' רגלים בשנה בבית ה': בחג המצות, בחג

הסוכות ובחג השבועות כי ע"י כך יעודכנו בפסיקות הדין מחג לחג, וזה הדין יהיה להם בניין אב לסהנדרי

הקטנה - שמונה כ"ג(23) שופטים שדנים בדיני נפשות והיא נמצאת בכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר(סנהדרין טז:),

ועוד אפשר לומר שבעת התקבצות המונית של העם בבית ה' בעיתים אלו יגברו המכשולים ויכולים לבוא

לריב ומדון חס ושלום ובהוספת אפשרות שמתוך שמחה תיגרם קצת קלות ראש וייפרצו הגבולות לכן מייד

נאמר שופטים ושוטרים היינו להזכיר להם את אימת הדין שצריכה להיות עליהם בכל מצב נתון ובפרט בעת

שמחה כמו שכתוב(ברכות ל): במקום גילה שם תהיה הרעדה.

וכפי שביאר הרמב"ם ז"ל (הלכות סנהדרין פ"א הלכה א ב) שמלבד הסנהדרי הגדולה מעמידין שני בתי דינין של עשרים

ושלושה עשרים ושלושה אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית וכו' ובכל עיר ועיר והיא יושבת בשער

העיר. וצריך להבין למה דייקא בפתח ולא במרכז העיר שלכאורה שם נמצא המון העם. ואפשר להסביר אולי

את הטעם ע"פ מצוות מזוזה שצריך לקבוע אותה בפתח הבית(ש"ע, סימן רפה) והטעם לזה שכל היוצאים והנכנסים

יראו את המזוזה ויזכרו את השם יתברך ותהיה יראת השם עליהם. וזה שנאמר בפסוק דייקא בשעריך רצה

לומר שבית הדין יישב בפתח השער של העיר בחינת מזוזה כנ"ל וע"י כך כל היוצאים והנכנסים תהיה אימת

הדין עליהם ויתחזקו ביראת שמים לעשות את רצון ה' ללכת בדרך הישר ולנהוג בדרך ארץ עם הבריות.

והטעם העיקרי שצריך שופטים ושוטרים שיעשו משפט צדק ויאכפו את הדין כדי שיהיה סדר לעולם וקיום

בין אדם לחברו כמו שכתוב(אבות ג): ללא מורא מלכות, איש את רעהו חיים בלעו כי באופן טבעי יש חילוקי

דעות בין בני האדם על דרך שאמרו חז"ל כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות(ברכות נח:) וללא עבודה

על המידות ירבה הריב והמדון ובפרט שהדעות נחלקות בדיני נפשות ובדיני ממונות שבזה תלוי קיום האדם.

וכפי שרואים בחוש שזה אחד הניסיונות הקשים של דורנו כי היוקר יאמיר וכל אחד יחזיק בדעתו שהוא צודק.

על כן חייבים שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר כנ"ל בעבור לעשות משפט צדק בעם היינו לזכות את הזכאי

ולחייב את החייב וע"י כך יושכן שלום לבטח ביננו כמובא במדרש(תנחומא ו), בזמן שעוסקין ודנין בצדק - אמת

מארץ תצמח, אז צדק משמים נשקף(תהילים פה:), בחינת מידה כנגד נידה היינו בעת שאתם שומרים את דיני

התורה וע"י כך משכינים שלום ביניכם, על כן, הקב"ה משכין שלום בעולם ועושה צדקה עם הבריות ומציל אותן

מפורעניות ומייסורין, וטובה באה לעולם.

ואיתא במדרש(דבר"ר ה, ב): מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת

מהן נוטלת אותה באה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה

מברייה ולא שופט ולא שוטר יש לה שנאמר לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל

(משלי ז:). ומכאן צריך לקחת מוסר לעצמנו בראש ובראשונה להתנהג בדרך ארץ, כאמרת חז"ל דרך ארץ קדמה

לתורה. ונשאלת השאלה איך נדמה לנמלה שכך נוהגת ואין לה קצין ושוטר? ואפשר לומר אולי בס"ד שזה נרמז

בתחילת הפסוק 'שופטים ושוטרים' שעולה בגימטרייה עם האותיות והכולל 'יראת שמים' כלומר יראת שמים

תיתן לך בחינת קצין ושוטר 'בכל שעריך' רצה לומר בכל הפתחים שבפניך היינו האוזניים, העניים, הנחיריים

והפה, ובכך תפתח לך מנגנון בקרה טבעי כמו שטבוע בנמלה ולא תצטרך להגיע לשופטים ולשוטרים. וזאת

היראת שמים אי אפשר להשיג אלא ע"י מוסר. וזה שנאמר 'לשבטיך' בחינת(משלי כב): שבט מוסר היינו שצריך

ללמוד מוסר באופן יום יומי וע"י כך נתעלה ונשיג בע"ה יראת שמים טהורה וע"י זה נשקול את דרכינו ומעשינו

בפלס וננהג ביושר ובדרך ארץ עם הבריות.

                  פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

עיקר היראה הוא הבושה, שיירא ויתבייש מהשם יתברך לבל יחטא חס ושלום, כי הבושה היא מעלה גדולה

מאוד. וע"י היראה והבושה זוכין לתפילה בכוונה, שע"י זה זוכין להשיג הנסתרות שבתורה; ועל ידי זה זוכין

לשמחה, ועל ידי שמחה עיקר העזות וההתחזקות, שע"י זה זוכין לאמונה שלמה שהוא עיקר הכול כלליות

הקדושה(סימן יראה ועבודה, אות ז).

                                                             "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                             ולע"נ משה אילוז בן סימונה ז"ל, נלב"ע בי"ח בתמוז התשס"ט, תנצב"ה