בס"ד                                        ערש"ק  ור"ח אלול                                         כ"ט   במנחם  אב   התשע"ב

                         אור  לי - בפרשה –  ראה

"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה"(יא, כו),                                  

דע, שהעולם הזה הוא עולם של טוב ורע, שכר ועונש, חיים ומוות וכן ברכה וקללה, והאדם בוחר את הדרך שהוא

רוצה ללכת בה כי הבחירה בידו כמו שכתוב (מכות י): בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו. אך יסוד חשוב

בהבנתנו את זה העולם, שאין הקב"ה רוצה להרע לאף אדם אלא רק להטיב עם הבריות כי מפי עליון לא תצא

הרעות(איכה ג) והכל תלוי במעשיו של האדם שהרי ע"פ המעשים בעולם הזה כך ייגזר והשתלשל מלמעלה עד

למטה בעולמנו – הברכה והטוב או ההפך חס ושלום. וכן מובא במדרש: אמר הקב"ה לישראל אם עשיתם את

רצוני הרי הטוב והברכה ואם לאו הרי הקללה הרי שתי דרכים לפניכם(דב"ר ד, ב).

ואלו הם חיינו כלומר אנחנו נמצאים, כמעט בכל דבר בחיים, בפרשת דרכים ומתבקשים לקבל החלטות גורליות

יותר וגורליות פחות, ומלבד ההחלטה לכאן ולכאן אין לנו ידיעה בתוצאה הסופית של אותה דרך שבחרנו כי

הנסתרות לה', וכמו שכתוב הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים(ברכות ל"ג:). אומנם בפרשתנו משה רבינו ע"ה מרוב

אהבתו לעם ישראל מגלה להם את התוצאה הסופית של אותה דרך בה הם יבחרו כפי שדרשו חז"ל בשם הספרי:

משל לזקן שהיה יושב על הדרך, והיו לפניו שתי דרכים: אחת תחילתה קוצים - וסופה מישור, ואחת תחילתה

מישור - וסופה קוצים, והיה יושב בראש שתיהן ומזהיר העוברים, ואומר להם: אף על פי שאתם רואים תחילתה

של זו קוצים, לכו בה, שסופה מישור. וכל מי שהיה חכם שומע לו והיה מהלך בה ומתייגע קמעא. הלך בשלום

ובא בשלום. אבל אותן שלא היו שומעין לו, היו הולכים ונכשלין בסוף. כך היה משה, פירש לבני ישראל ואמר להם:

הרי דרך החיים ודרך המוות, ברכה וקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך(תנחומא ג).

מכאן אדם צריך ללמוד להסתכל על כל דבר ודבר מה התכלית שלו כי התכלית היא העיקר שבשבילה הוא נוצר.

ובפרט שנמצא בפרשת דרכים וצריך להחליט איזה דרך יבחר, הוא חייב להתבונן ולבחון את התכלית של כל דרך

ודרך שבה הוא יבחר. ובאמת אם נתבונן בבריאה ובאדם נשכיל ונבין שתכלית הבריאה והאדם היא התורה כי אין

טוב אחר מלבדהּ כמו שכתוב (משלי ג): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו ואין טוב אלא תורה(ברכות ה:).

אומנם אם ישכיל האדם ויבחר בדרך הטוב והברכה יכול להיות שבתחילת הדרך יהיו קוצים-קשיים, על כן, רק

יחזיק חזק בדעתו ולא יישבר חס ושלום וזה ע"י שישים לנגד עיניו את התכלית הנצחית שהיא העיקר - להגיע

למישור היינו לסוף השביל בשלום.

וע"פ זה אפשר להסביר למה פתח הפסוק במילה 'ראה' בעוד שבפרשה הקודמת נאמר 'אם תשמעון' כי לא דומה

'תא-שמע'(בוא ושמע)ל'תא חזי'(בוא וראה) כי חוש הראיה חזק יותר מחוש השמיעה שהרי המציאות מלמדת

שלפעמים אנשים שומעים דברי תורה ולמרות הכל נשארים בדרכם, עולם כמנהגו נוהג! לכן נאמר 'ראה' פירוש

תתבונן בעצמך ובבריאה ותראה שהתכלית הנצחית היא דרך התורה, כנ"ל, והיא הברכה. ולמרות ששכר

מצווה בהאי עלמא ליכא (קדושין ל"ט (:אך כאשר תבחר בהּ הקב"ה ישפיע עליך שפע וברכה בזה העולם, והעניין

בברכה שהמעט יכיל מרובה. ואם תסור מהדרך חס ושלום אפילו מעט תדע שזו הדרך היא קללה מלשון קלקול

רצה לומר שהיא תגרום לאדם קלקול עד שיגיע לכפור בכל התורה חס ושלום. וצריך לומר שגם אם יצליח בדרך

הקלוקלת תהיה זו הצלחה רגעית ולא נצחית!. 

ואפשר אולי להסביר על דרך המוסר עוד טעם למילה 'ראה' רצה לומר התבונן בתקופה שבה אתה נמצא כלומר

בסוף השנה כי 'ראה' ראשי תיבות: ר אה א חרית ה שנה היינו אלול - חודש הרחמים והסליחות שזה זמן שמסוגל

לתשובה ועת רצון לשוב אל ה' בחינת שובו אליי ואשובה אליכם. וזה שנאמר 'אנכי' רצה לומר תראה היינו תתבונן

בה' אלוקיך ותזכור את התכלית שלשמה נוצרת כנ"ל כי באלול היינו אחרית השנה תוכל לקבוע ע"פ מעשיך, כמוסבר

לעיל, מה ייגזר עליך בתחילת השנה כמו שכתוב(דבר' יא, יב): "עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה".

לכן נאמר 'נותן' מלשון מתנה כמובא בספר 'פרי צדיק', ונראה לומר שהמתנה היא התשובה שהקב"ה נתן לנו על

מנת לשפר ולתקן את מעשינו, ובפרט בתקופה זו שצריך להתעורר יותר, כפי שמביא הרמב"ם ז"ל(הל' תשובה פ"ג, הלכה

ד):"עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו' ויש להבין למה חילק בין ה'ישנים' ל'נרדמים' והדבר

יובן ע"פ ב' הדרכים כנ"ל. היינו אם בחר בדרך הטוב והברכה צריך להתעורר ולהתחדש בעבודת השם ולעשות

תשובה על תשובה כי משנה לשנה תתרחב הדעת ויבין עד כמה הוא רחוק מה' ומשלמות קיום המצוות, ואם בחר

בדרך הקללה כנ"ל, זה הזמן המסוגל לשים קץ לתרדמת החזקה ולזנוח את הדרך הקלוקלת ולעשות תשובה

ומעשים טובים וע"י כך בע"ה תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, אכי"ר.

                  פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

עיקר התשובה היא בחודש אלול, כי הם ימי רצון, שעלה משה לקבל לוחות אחרונות, ופתח דרך כבושה לילך

בהּ. ועיקר דרך התשובה שעשה משה, הוא לידע שהשם יתברך בכל מקום, ולמצוא השם יתברך בכל מקום,

בכל הירידות שבעולם ובכל העליות שבעולם; כי לפעמים ע"י שהאדם עולה למעלה גדולה, כגון שנתעשר, אזי

הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא; גם אפילו בעבודת השם מצינו שיש שעלה למעלה גדולה, וכפר בעיקר רחמנא

לצלן, על כן צריך לבקש מהשם יתברך שיקרבהו והתקרבות שלא יזיק לו; וכן כל הירידות שבעולם חס ושלום,

אפילו בדיוטא התחתונה, אפילו בעשרה כִּתרין דִּמסאבותא, גם שם צריכן לקשר את עצמו להשם יתברך, כי

מלכותו בכל משלה(מועדי ה'- אלול, אות ד).

                                                             "נר ה' נשמת אדם"

מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

          ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                             ולע"נ משה אילוז בן סימונה ז"ל, נלב"ע בי"ח בתמוז התשס"ט, תנצב"ה