"וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד"(יז,טז) 'וכן הוא אומר "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" לישיבה אין את חוזר , חוזר את לסחורה ופרקמטיא ולכבוש את הארץ'(יר' סנהדרין י,ח). הת"ת מביא שהרמב"ם פוסק שאסור לרדת למצרים כיחידים או לשכון שם ביד העכו"ם, אבל אם זה בכיבוש מלך ישראל ע"פ בי"ד מותר. והקשה מדוע אומר הרמב"ם 'ויראה לי' הרי זה יר' מפורש? ונישאר בצ"ע. ואולי כיון שרישא נאמר 'לישיבה אין את חוזר' משמע שבסיפא 'ולכבוש את הארץ' הכוונה לכבוש ולצאת אחרי דיכוי האויב אבל לא לישאר שם, ולכן אין זה מוכח כ"ך ולכן אמר הרמב"ם 'ויראה לי'. או שההלכה זה ע"פ היר' והסברה של 'מפני שמעשיהן מקולקלין ביותר' זהו סברתו. והנה אומר רשב"י 'תני רשב"י ב-ג' מקומות הוזהרו ישראל שלא לשוב ארץ מצרים, שנאמר "כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" "וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" "והשיבך ה' מצרים באוניות" ובשלושתן חזרו ובשלושתן נפלו' וכו' (יר' סוכה ה,א). אמנם רשב"י אומר ומסביר דבריו שנפלו כנגד שלוש הפעמים, אולם ניראה עוד שכנגד שלש הפעמים נאמר בסנהדרין למה כן מותר לרדת, שזהו לסחורה כנגד הפס' הראשון שאינם עבדים יותר (שלכן רדפום) אלא באים וסוחרים כשוים להם, לפרקמטיא כנגד הפס' השני (שאצלנו) שקונה סוסים יקרים למלך, ולכבוש כנגד הפס' השלישי שחוזרים כעבדים כנועים ולא ככובשים. וכיצד לא ירבה לו סוסים? 'ת"ר "לא ירבה לו סוסים" יכול אפילו כדי מרכבתו ופרשיו?- ת"ל "לו" לו אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו. הא מה אני מקיים "סוסים"?- סוסים הבטלנים. מניין שאפילו סוס אחד והוא בטל שהוא ב"לא ירבה"?- ת"ל "למען הרבות סוס" וכי מאחר דאפילו סוס אחד והוא בטל קאי ב"לא ירבה", "סוסים" למה לי?- לעבור בל"ת על כל סוס וסוס' (סנהדרין כא,ב). (וכן בהמשך מובא בדומה על כסף, שהאיסור הוא בכסף שאינו לשימוש). מה העניין שלא יהיו סוסים בטלנים?- בפשטות מה שצריך אין לו ברירה ולכן לא חששו מהדרדרות למצרים, אלא דווקא כשמרבה ואין לזה סוף..  ואפשר שכשמרבה סוסים המוצרכים לו זה לכבוד המלך המייצג את מלכות ה' בעולם. אבל כשיש לו סוסים בטלנים זה כמו מראה שיש מיותר בעולם, ואילו באמת כל מה שה' ברא מוצרך בעולם, לכן סוסים בטלנים נוגדים את מלכות ה' בעולם ולכן סופם לדרדר אחר רעות מצרים (או תאות כסף וכדו'). וניראה ששלושת הדברים האסורים כאן הם כנגד 3 העברות החמורות. סוסים- שלא ירדו למצרים "כמעשה ארץ מצריםאשר ישבתם בה לא תעשו" (ויקרא יט,ג) ולא נאמר מהו "מעשה מצרים" מרש"י פס' קודם "אני ה' אלקיכם" '..ר' אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא' וכו' משמע שבפס' מדובר על עריות, שהסוסים כנגד עריות(ואולי לכן סמוך לריבוי נשים). נשים- "ולא יסור לבבו" כנגד ע"ז. "וכסף וזהב" כנגד רצח, שרוצחים בגלל ממון. לכן מזהיר את המלך, לשלמות מלכות ישראל שיזהרו מ-3 העברות החמורות שיביאו חורבן. ובהמשך "לבלתי רום לבבו מאחיו" (יז,כ) רמז לשנאת חינם. והנה בכניסה לארץ התחייבו ב-3 דברים- 'שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה' (סנהדרים כ,ב) שלהיפך מהדרדרות, כאן עולים בקדושה "מלך ככל הגוים אשר סביבתי" (יז,יד) רמז להיפך ממלכות מצרים (סוסים). להכרית עמלק "ולא ירא אלקים" הכרתת הע"ז וטומאה מהעולם (ריבוי נשים). וביהמק"ד  שהכסף וזהב ילך לה' ולא לתאות האדם, ומאריך ימים (שלכן לא תניף ברזל במזבח- היפך הרצח). וכל זה מתחיל במלך שמייצג את מלכות ה' בעולם, וכך מתחיל את התהליך לתקון השלם בעולם, בביהמ"ק השלם השלישי בבי"א.