chiddush logo

רבי של כל ישראל !!

נכתב על ידי DL2000, 10/8/2012

  בס"ד

"משה גנב" זה היה התואר
שהדביקו לו בני עיירתו של
מושל'ה. בעיירתו של הבעש"ט
הקדוש, מעזבוז, התגורר מושל'ה, ידו בכל
ויד כל בו, פרנסתו היה מגניבת ועשיקת
הבריות רח"ל. אך ב'מקצועו' זה הוא היה
'מחושב ומדוד' גונב אך ורק מעשירים
בלבד, על העניים היה חס, ולא היה גונב
מהם כלל.
שמעו של הצדיק המתגורר בעיירתו הגיע
אליו, אט אט החל "משלה גנב" להתקרב
אל הבעש"ט הק' ולהיות אחד מחסידיו.
הבעש"ט הקדוש שדרך הנהגתו הייתה
רק באהבת ישראל, קרב גם תלמיד זה
בדרך של אהבה. בכל פעם שהמשטרה
הייתה רודפת אחריו עקב מעשה גנבתו,
היה נכנס אל בית המדרש של הבעש"ט
הקדוש בבקשה שיתפלל עליו שלא יתפסו
אותו. ואכן כן הבעש"ט התפלל עליו
כרצונו, ובסיעתא דישמיא משהל'ה הגנב
לא היה נתפס.
ומשהל'ה בשלו ממשיך במעשיו
הקלוקלים, גונב מן העשירים, ומבקש
ברכתו מן הצדיק.
ביום מן הימים עלה במוחו רעיון וחשב
לעצמו: "עד כמה אני כבר יכול לגנוב רק
בעירה מעז'בוז הענייה? הגיע הזמן שאצא
מחוץ למעז'בוז ואגנובמשהו גדולשיספיק
לי להרבה זמן, מה שנקרא בלשון הגמרא
'חתיכה הראויה להתכבד', הרי בעיירה
מעז'בוז אדם שיש לו עשרה רובלים הוא
כבר נקרא עשיר". חשב ועשה.

הימים הם ימי הכנה למתן תורה- חג
השבועות, 'משהל'ה גנב' עושה את דרכו
לרוסיה בידיעה שאחד ממשפחתו של
הצאר הרוסי עובר עם שלושים אלף רובל
בכיסו, "דבר כזה כלל לא פשוט בעיר
מעז'בוז" הוא חשב לעצמו. משהגיע
לרוסיה ארגן את כל הגנבים של העיר
למסע הגנבה. מתוקף ניסיונו הוא הכין
את השטח וידע במדויק באיזה חדר נמצא
הצאר. ביום המיוחל הגיע למקום שהותו
של הצאר הרוסי והצליח לגנוב את הכסף
גם הפעם שיחקה לו שעתו והוא הצליח
לבצע את מעשה הגניבה בטרם יעלה
עליה בעל הגניבה.
זמן לא רב חלף מאז וכבר הבחין הצאר
במטלטליו והנה הכסף לא נמצא
באמתחתו. תוך שהוא זועק מרה עלשברון
ליבו. מיד הזעיק את המשטרה וזו החלה
בחיפושים אחר הגנב המבוקש. כששמע
זאת 'משלה גנב' ברח מיד כדרכו אל בית
מדרשו של הבעש"ט לבקש ברכתו.
כשהוא אחוז רעד ובעטה התפרץ אל
בית המדרש. בהיכנסו שאל על מקום
הימצאו של הבעש"ט, אך את פניו קדמו
בכיותיהם של עדת החסידים המבכים
את פטירתו של רבם היקר שנסתלק
לבית עולמו ביום חג השבועות. "מה, לא
שמעת? הבעש"ט עזב את העולם אתמול
בחג השבועות" ענו החסידים בפליאה.
שאלם משהל'ה: "האם אין צדיק אחר
אשר יאות לברכני?" ענו לו: "יש פה צדיק
אחד שנקרא בשם תולדות יעקב יוסף
אולי הוא יברך אותך". בלית ברירה ניגש
משלה אל הבעל התולדות ואמר לו: "אני
משהל'ה גנב תלמידו של הבעש"ט, בכל
פעם שאני גונב מברך אותי הבעש"ט שלא
יתפסו אותי, ברכני גם עתה". כששמע
זאת בעל התולדות קם ממקומו ואמר לו:
"השתגעת? אתה גנב ואתה מבקש ממני
ברכה?! היה לא תהיה, אך ניתן לברך רשע
שיצליח ברשעו?!" הוא כעס עליו מאד.
לשמע התגובה משהלה ברח מביהמ"ד
הישר אל בית הקברות עמ"נ לחפש את
קברו של הבעש"ט הקדוש.

חיפוש קליל בבית הקברות הובילו אל
קברו של הצדיק. מיד התרפק והשתטח
עליו והחל להתפלל מעומק הלב, וכך
אמר: "רבי קדוש, איך עזבת אותי? כל
צדיק רוצה להיות רב רק של צדיקים אבל
אתם, רבי הקדוש, הייתם רב שם של
כולם, של הגנבים, של כל הרשעים ובעצם
של כל עם ישראל על כל גווניו. ובכן רבי
הקדוש, מה אעשה עכשיו? אני רואה
שהשארת צדיקים שדואגים רק לצדיקים,
אבל גנבים ורשעים כמותי מי ידאג להם?"
והחל לבכות בכי קורע לב במשך זמן רב
עד שנרדם מרוב תפילה ובכיות.

בחלומו רואה הוא את הבעש"ט הקדוש
שאומר לו: "משהל'ה, הבכייה שלך בוקעת
רקיעים, שמעתי מאחורי הפרגוד שמזמן
חורבן בית המקדש לא הייתה תפילה
אמיתית כמו תפילתך, אבל דע לך לפני
שעזבתי את העולם הסמכתי את הנכד
שלי ר' אפרים בשתי ידיים להיות רבי של
כולם וגם של הגנבים. מיד בצאתך מבית
הקברות סור למקומו של ר' אפריים.
מרחק של מס' דקות הליכה, רוץ מהר
אליו.ואמור לו שאני שלחתיך בציווי. אך
בכדי שיאמין לך כי דברתי איתך, תן לו
סימן שבכל ליל שבת קודש אני לומד
עם נכדי ומלמד אותו את הפרשה כמו
שלומדים בגן עדן העליון ורק אני יודע את
התורה הזאת, ובכן אמסור לך את התורה
של הפרשה הקודמת ותגיד זאת לנכדי
ואז ידע הוא שאני שלחתי אותך. ועוד
אמור לו בשמי שיברך אותך". משהל'ה
התעורר משנתו, קם מהציון ורץ היישר
אל ר' אפריים כציווי הצדיק, נכנס הוא
לר' אפריים ואמר לו כממתיק סוד: "יש לי
סוד להגיד לכם בשם הבעש"ט הקדוש".

משהל'ה מסר לו את התורה שהבעש"ט
לימדו כפי שלומדים אותה בגן עדן העליון
וכן הודיע לו על שליחותו לברכו. לשמע
הדברים מיהר ר' אפריים לקיים השליחות.
הוא נתן את ידיו על ראשו של משהל'ה
ואמר לו: "אני מברך אותך שישכחו שאתה
גנב".
מאותו רגע ואילך משהל'ה הפסיק להיות
גנב. התעוררות גדולה ועצומה נכנסה
בו וכי איך אפשר לשמוע תורה מגן עדן
העליון ולהמשיך להיות גנב? מאותו
יום הפך משהל'ה לאחד מתלמידיו של
ר' אפרים ולממשיך דרכו של הבעש"ט
הקדו ש זיע"א.
לנגד עניו ניצבה אותה התעוררות
שהובילה אותו לתשובה שלימה: כל צדיק
רוצה שיהיה לו עסק רק עם צדיקים. מי
רוצה לבבות שבורות, אנשים חוטאים
ופושעים ועוד...? וזה החילוק בין צדיק
תחתון שאוהב רק צדיקים לצדיק עליון
שאוהב ומקרב גם נשברי לב.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה