chiddush logo

מדוע כתוב בתורה לפעמים "כבש" ולפעמים "כשב" וכן אותיות (5 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי DL2000, 13/4/2010

 יש לי שאלה שהמון זמן אני מתקשה בה,אשמח אם למישהו יש תשובה (אפילו חלקית) בתודה מראש.

השאלה היא : מדוע כתוב בתורה לפעמים "כבש" ולפעמים "כשב" ,וכן אותיות מתחלפות במילים שונות , ומה המשמעות של כל אות היכן שהיא נמצאת במילה וכדומה ?

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (5)
1565 (22/10/2012)
לגבי ה"תגובה" האחרונה לשאלה זו:
א. אין ספק שהמגיב איננו מאמין בתורה מן השמים כי כמו שתיתכן טעות במילה כשב תיתכן טעות בכל מילה אחרת, ובטלה התורה ח"ו.
ב. כל טעות אפילו של אות אחת פוסלת את הספר לגמרי כידוע. ולכן אין לדבריך שחר.
ג. ענו כאן מספיק תשובות אמיתיות ורציניות כך שאינני מבין למה לגבב שטויות ועוד מעל במה קדושה זו?
מחילה אם פגעתי אך לא יכולתי שלא להגיב בחריפות על דבריןם שנראים ככפירה בתורה ח"ו.
אשמח מאוד מאוד אם טעיתי בהבנת דבריך.
sabichos (22/10/2012)
הסיבה מאוד פשוטה, את התורה העתיקו מילה במילה סופרים רבים במהלך השנים. לאחד מהם או אולי למספר מהם היתה טעות בכתיבה שלא התגלתה. הסופר או הסופרים שהעתיקו מספר התורה הזה, לא רצו ולא היתה להם את הסמכות לתקן שגיאות אלו ולכן זה השתרש בספרינו עד היום הזה
יצחק ג (12/8/2010)
הגרמ"מ משקלוב בספר כתבי הגרמ"מ ח"ב עמ' 375 כתב שכבש הוא לשון של כבישת היצר ואילו כשב הוא ענין כמו תשובה 'כ-שב',
והיינו שיעקב אבינו נמשל לכבש כמש"כ רש"י עה"ת (נשא ז' כ"א), וכאשר יעקב הוא שב בתשובה אזי נאמר כבש ואילו כאשר אינו בתור תשובה אלא בתור סתם קירבה הרי נאמר כשב, ולכן לא נאמר כשב אלא לקרבן שלמים או שאר שחיטות שאינם של קרבן, משא"כ כשבאים לכפר על משהו נאמר 'כבש' שהוא ענין של כבישת היצר.
shimsar (18/4/2010)
לא רק ב"כשב" ו"כבש" תופעה כזאת, אלא ישנן עוד מילים שנהפכים את אותיותיהם בתנ"ך:

מילים שאותיותיהן מתחלפות –אבל משמעתן שקולות:

שמלה - ישעיה ג' : ז' ישא ביום ההוא לאמר לא-אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה, לא תשימני קצין עם.
שלמה - שמות כ"ב : ח'
על-כ-דבר פשע על-שור על חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבדה אשר יאמר כי-הוא זה עד הא*הים יבא דבר שניהם אשר ירשיען א*הים ישלם שנים לרעהו.

כבש - ויקרא כ"ג : י"ב ועשיתם ביום הניפכם את-העמר, כבש תמים בן-שנתו לעולה לי*וה. כשב - ויקרא כ"ב : כ"ז שור או-כשב או-עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו, ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לי*וה.

גדול - בראשית י"ט : י"א ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד-גדול, וילאו למצא הפתח.
דגול - שיר השירים ה' : י' דודי צה ואדום דגול מרבבה.
לא
(להמשך התגובה לחץ כאן )

דביר (14/4/2010)
מצאתי תשובה מעניינת בספר הכרמל, וזה לשונו:
כ בש כשב :
לרוב פעמים מצאנו בתורה שם כבש ולפעמים נמצא גם שם כשב; והנה שם כשב כשבים נוטה יותר על שם המין ובא חמיד מין אחר סמך אצלו כמו ״בבקר
בכבשים ובעזים״ וכדומה ובמקום שלא בא על כונה זו שלא סמך לו מין אחר, בא כן מצד חוזק גופו ואלייתו לרבות האליה, כי לשון ״כשב״ הוא כמו ״כש־עבי על שהוא עב ושמן, כמו שמנה עבית כשית, ולשון כבש מלשון כבס ובא מצד צמרו שמכבסין אותו,
— איה״ש רע״ט ויקרא ג׳ סי׳ קע״ח, ד׳ סי׳ רצ״א,
עיין שמות בע״ח.
דף הספר נמצא בקישור הבא:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_32825_344.pdf