"ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו"(כז,יח) 'ד"א "לחם אבירים אכל איש" זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל, כתיב הכא "איש" וכתיב התם "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו". ואימא משה דכתיב "והאיש משה ענו מאד"? -דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש' (יומא עו,א) לכאורה לא מובן כיצד לומדים זאת על יהושע הרי הפס' שם בתהילים מדברים על משה אז כיצד קופצים ליהושע?- אלא ניראה שכשמשה היה בסיני יהושע חיכה לו ליד, מחוץ למחנה, ומימלא המן שירד לישראל במחנה, ליהושע ירד באזור שהיה שכאילו ניתן לו מן במיוחד לו, ולכן זהו 'שירד לו מן כנגד כל ישראל'. ובדבר זה היה מיוחד יהושע שחיכה למשה, שלא כשאר ישראל, ולכן חיבורו למשה היה מיוחד שלא כשאר ישראל, שיהושע היה תלמיד מובהק של משה יותר מאחרים ולכן הוא כמו חלק ממשה. לכן בדברים על משה נאמר על יהושע שהושפע ממשה, כמו חלק של משה. לכן יהושע זה "איש" ומשה זה "והאיש" שמרובה בה' הידיעה, שמיוחד יותר. וזהו "ונתתה מהודך עליו" (כז,כ) ודרשו חז"ל 'ונתתה מהודך עליו- ולא כל הודך. זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה' (ב"ב עה,א) שלא רק שהיה הודו פחות ממשה, אלא כמו לבנה אורה בא מהחמה כך יהושע בא מכח משה, שהוא כעין משה קטן. לכן דרשו מ"ויסמך את ידיו עליו ויצוהו" (כז,כג) 'דאמר רב יוסי בר חוני:בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו.. ותלמידו.. ואב"א "ויסמך את ידיו עליו ויצוהו" (סנהדרין קה,ב) שאינו מתקנא בתלמידו כיון שהוא ממשיך את כחו, שזהו ההמשך "ויצוהו" שמצוהו, שכך ממשיך את כחו (ולכן סמך ידיו במקום יד כי לא קינא בו) ולכן זה בא 'מבנו ותלמידו' שכמו בנו בא מכחו כך גם תלמידו (וזהו שכל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו) וניראה שלכן בחירת יהושע היתה אחרי שה' אומר למשה שיעלה להר העברים "וראה את הארץ אשר נתתי לבנ"י "(כז,יב) שבראיתו מתחבר לא"י וממשיך כחו דרך יהושע תלמידו לכבוש את א"י  בפועל . והנה נאמר על יהושע "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בנ"י אתו וכל העדה"(כז,כא) ודרשו בסנהדרין (טז,א) 'אין מוציאין וכו' (למלחמת רשות) מנה"מ ?- אמר רבי אבהו דאמר קרא "ולפני אלעזר הכהן יעמד", "הוא" זה מלך, "וכל בנ"י אתו" זה משוח מלחמה, "וכל העדה" זה סנהדרי' ולא מובן איזה מלחמות רשות ילחם יהושע?- והנה גם דרשו בפס' זה 'ולפני אלעזר הכהן יעמד-ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע' (עירובין סג,א) ולכאורה מה היה אמור לשאלו?- אלא ניראה שיהושע היה צריך לכבוש את כל א"י, ואז לכבוש את הארצות סביבו במלחמת רשות, ואז היה שואל את אלעזר באורים ותומים (וזהו שדרשו אורים ותומים מהנאמר "ולפני אלעזר") אלא שיהושע התעכב בכיבוש הארץ וכך לא יצא לו לכבוש שאר הארצות במלחמת רשות, וכך לא קרה שיהושע הצטרך לאלעזר(כי אלעזר חטא כשהורה הלכה לפני משה במלחמת מדיין, כך ניראה שנענש שלא ישתמשו בו במלחמה לשאול את ה', כמו במדיין שה' ציוה לילחם) ולכן למדו מלחמת רשות כאן, כי יהושע היה צריך לילחם מלחמת רשות אחרי כיבוש הארץ, ואז היה כובש את מקום קבורתו של משה, ואז היה משה נחשב כמו בא"י בהרחבת גבולותיה.וניראה שאז ע"י חיבור למשה וכיבוש כל א"י היה ראוי להיות זמן הגאולה, אלא שיהושע התעכב בכיבוש הארץ ולכן לא זכו לכך, שמשה לא ניכנס לא"י כי לא קידש שם השם במי מריבה, והגאולה היא בשלמות קידוש שם השם, שיהיה שם ה' שלם בעולם. לכן לא ראוי שיכנס ותבוא הגאולה, וע"י כיבוש א"י ע"י יהושע יש קידוש השם וחיבורו למשה אח"כ היה מביא את שלמות שם ה' בעולם, ע"י שלמות א"י שמפיצה שם ה' בעולם, אלא שגם יהושע התעכב בכיבוש וכך לא היה שלמות קידוש שם השם בעולם.