בחג שבועות קוראים מ"בחדש השלישי לצאת בנ"י מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני"(שמות יט ,א) שמדבר על מעמד מתן תורה בסיני מרגע הגעתם לסיני. והנה הגעתם לסיני היתה "בחודש השלישי" וגם האמירה להתכונן למעמד היה שלושה ימים קודם והתורה מזכירה זאת כמה וכמה פעמים באמירות שונות, כך שניראה שבאה לרמז על חשיבות של שלושה בהקשר לסיני, ומהו החשיבות?-ניראה שזה שלוש כנגד יום השלישי לבריאה(ואולי רמז "ביום הזה" שמרמז על עניין יום) שבה נעשה הגילוי של האדמה שהוא ביטוי לחומרי בעולם. וביום שישי נאמר עם ה' ("השישי") לרמז על מתן תורה שהיה ב-ו סיון , וכנגד זה בשלישי זה שישי עם תוספת של ל' (שלישי) שמרמז על עיבור החודש שבנ"י עושים ומקדשים את הזמנים ,ומתקנים את העולם, שזהו כח עמידתו של העולם (ולכן גם שלישי-'של ישי' שהעולם עומד בזכות שמתקנים אותו וזהו רמז למשיח שאצלו העולם יהיה מתוקן). ושישי זה כפול משלישי(3-6)שזהו כחומרי וכנגדו רוחני, ולכן אז זה בריאת האדם שמחבר את הקדושה לעולם. והעולם עומד ע"י המאמרות ולכן זה ל' חיבור של עשרת המאמרות עם שלישי ,שיחד ניברא העולם ע"י המאמרות וגילוים בגשמי. ולכן בשבועות יש 2 הלחם ,כנגד עץ החיים ועץ הדעת, הקדושה והחומרי,שצריך לתקן את העולם לדעה הנכונה ע"י השפעת עץ החיים(התורה) על עץ הדעת (וכן יש 2 לוחות שמסמלות את ירידת התורה לעולם-להשפעה של התורה על החומרי הרע)וזה עושה האדם ולכן ו' סיון (שזה שני אלו, וגם ו' זמן יצירת האדם -סיון החודש השלישי-גילוי העולם)וזה יוצא בחמישים לספירה, שזה מרגע היותנו בני חורין אנו עולים בחמישים שערי בינה הקיימים, דעת תורה, וכך מגיעים לשלמות הקדושה בעולם. וסופרים 49 כמו דרגת משה שמסר לנו את התורה, שהוא השליש (וקרוב שליש כמו שלישי). ובחמישים זה החג ,חג הביכורים, ביכורי א"י ,שיש בכח הארץ דרגה גבוה כנגד החמישים-השלמות. (ניראה שא"י ניקנית ביסורים, ובמסירות נפש מגיעים לשער החמישים[כמו ששמעתי ממרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א בשם האר"י הקדוש]שזה מרמז על כח קדושתה של הארץ) וניקרא חג השבועות, שהוא אחרי שתיקנו את השבועות בעולם ב-7 שבועות, כעין שבת של שבוע בספירת השבועות. ואחרי תיקונו מגיע השיא , מעל העולם ,שזהו א"י. שזה כמו משה שהיה שער 49 לא זכה ליכנס לארץ, שאז אולי היה ראוי ל50 ,הגאולה השלמה בקדושתה,שירושלים תיעשה לכל א"י (שזהו שמשה לא ניכנס שאחרת היתה באה הגאולה-ועדיין לא זכו לה) ור"ע זכה ל50 שהיה בא"י(שדווקא בארץ ראוי לשער ה50) . ואולי לכן אוכלים מאכלי חלב שזה מרמז על רחמים (להבדיל מבשר-דין) שלעתיד הקדושה תהיה בשלמות וכך גם הדין יהיה כרחמים כיום. ואין לשבועות יום קבוע אלא בספירת 50 שיכול לצאת ה\ו\ז בסיון, לרמז על כחנו שמעברים את החודש ע"י קדושת התורה. וכן שיכול להיות אחד מ3 אפשרויות לרמז על 3 כמו שפתחנו. וגם כעין חזקה ,שיש כח לקדושה ליקבע בעולם על ידנו. וכן לומר שיש כמה אפשרויות שכל זמן יש לו עניין קדושה משלו , וכך ו כנגד יום שישי ששייך טומאה בכלים העשויים מדברים שניבראו ביום זה, או ז' כנגד שבת שלא שייך שום טומאה, או ה' שבחמישי אין מדאורייתא ויש מדרבנן, וכך חלים סוגי קדושה שונים בזמנים שונים (כענייני פורים ויוה"כ שמתקנים את העולם בצורות של הוצאת טוב מרע[פורים] או רע מטוב[יוה"כ] וקשורים לאותם ימי השבוע  שיכולים ליפול בהם בהקשר זה ,כמו שמסביר היהודי הקדוש מפשיסחא עליהם).