גרוגרות וצימוקים של גוי
נכתב על ידי אלון ארבץ, 25/4/2012
הרמ"א בסימן ש"י כותב שלא שייך הכנת כלים לשבת אצל גוי, ולכן הוא לא יכול להפוך כלים שברשותו למוקצה. ואפילו גרוגרות וצימוקים שהניחם במוקצה לייבשם אינם הופכים למוקצה, על אף שכשיהודי עושה זאת הוא הופכם למוקצה כי יש במעשה זה גם דחייה בידיים וגם הם לא ראויים לאכילה בין השמשות.
שולחן ערוך סימן שי סעיף ב
אבל גרוגרות וצמוקים שמניחים אותם (י) במוקצה לייבשן, אסורין בשבת משום מוקצה, שהן מסריחות קודם שיתייבשו, דכיון שיודע שיסריחו הסיח דעתו מהם וכיון דאיכא תרתי; דחינהו בידים, ולא חזו, (יא) הוי מוקצה. הגה: * ב י"א (יב) <ב> דאין הכנה שייך * בשל אינו יהודי, (יג) ואפילו גרוגרות וצמוקים שבידו מותרים. (כל בו סי' ל"ה וכ"מ בהר"ן סוף פכ"ב וירושלמי).
האחרונים פקפקו בדין זה של הרמ"א והם טוענים שכיון שהם לא ראויים בכניסת שבת ודחאם בידיים הם אסורים, וזה כלל לא קשור לדעתו של הגוי.
משנה ברורה סימן שי ס"ק יג
(יג) ואפילו גרוגרות וכו' - ר"ל דאף שהעלה הא"י מבע"י ליבשן ודחיין בידים מ"מ לא חל עלייהו שם מוקצה ועיין בספר בית מאיר שמפקפק בזה מאד כיון דדחייה בידים ולא חזי לאכילה אטו משום דא"י הוא נותן דעתו יותר לזה וע"ש שמאריך בזה והגר"ז סובר ג"כ כהבית מאיר וע"כ מפרש דמיירי השו"ע דוקא בגרוגרות וצמוקין דחזו ולא חזו וכדלקמן בס"ה דפוסק השו"ע שם דמהני הזמנה בזה פסק הכלבו דבא"י אפילו אי לא הזמין מהני דאינו מקצה מדעתו אבל אי לא חזו לגמרי דקי"ל דאפילו הזמנה לא מהני בישראל בזה אין נ"מ בין ישראל לא"י:
ונראה לומר שהרמ"א סובר שדחייה בידיים אינו רק עניין של מעשה, אלא יש פה גילוי דעת שאתה לא מעוניין באותו הדבר במהלך השבת. אי לכך, כיון שאצל גוי לא שייך האם הוא נותן את דעתו על הכלי ולכן גם לא יכול להפוך כלי למוקצה הוא גם לא יכול לגלות דעתו שאינו מעוניין בגרוגרות והצימוקים ולהפכם למוקצה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
