"ונועדתי שמה לבנ"י ונקדש בכבודי" אל תקרי בכבודי אלא במכובדיי , דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא ידעו עד שמתו בני אהרן, אמר לו אהרן אחי לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה, כיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הן שתק וקבל שכר שנאמר "וידום אהרן".... והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב "נורא אלקים ממקדשך" אל תקרי ממקדשך אלא ממקודשיך, בשעה שעושה הקב"ה דין בקדושיו מתיירא ומתעלה ומתהלל' (זבחים קטו, ב) ברש"י מובא תוספת 'עכשיו רואה אני שהם גדולים מני וממך'(י,ג) ומקורו של רש"י הוא בויקרא רבה יב,ב. וניראה שגם הגמ' מבינה כך, שידועי ה' כוונתו שכביכול הם הידועים לפני ה', שה' מביט בהם במיוחד ולכן דווקא בהם התקדש, וזהו שהם הגדולים שה' הביט דווקא עליהם במיוחד. זהו שלמדים "בכבודי" שקורא 'במכובדי' זהו לדרשת עומק ,שנעוץ במילה "בכבודי" שהמכובדים הם כבודו של ה', שכ"ך דבוקים בגדולתם בה' עד שכבודו קשור בכבודם, שהם קדושי ה' ודרכם ה' מתעלה בכל העולם. והנה מדוע הם הכי גדולים? ויותר מזה חז"ל מביאים כמה וכמה חטאים שלהם בנוסף לדברי התורה שהקריבו אש זרה- אז מהו שכ"ך גדולים? -במדרש מופיע שמה שנאמר למשה שימותו 'זה הדיבור נאמר למשה בסיני' וע"פ מה קבע זאת המדרש?-והנה מביא רש"י על "ויצאו ויברכו את העם" (ט,כג) שבנ"י ניכלמו שבימי המילואים לא שרתה שכינה שמסמלת את כפרת העגל, ומשה ענה שאהרן הוא זה שמביא את השכינה ע"י קרבנותיו ועבודתו וכך תדעו שה' בחר בו. ומיד אח"כ מובא על בני אהרן כך שניראה שהם חלק מהשראת השכינה שלכן סמוך בפס', שזה חלק מהקדשת שם ה' בעולם שכך ראוי להשראת שכינה בעולם. ולכן גם דורש רחב"א בשם ר"י "נורא אלקים ממקדשך"-מקודשך, כעין רמז ששורש  המקדש הוא ע"י המקודשים, שזה במיוחד היה אצל בני אהרן (וכן פרש מו"ר גדול הדור מרן האדיר הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' ע"פ המדרש שמיתת בני אהרן קידשה סופית את המשכן). ולכן בסיני ששם היתה השראת שכינה ומשם ירדה למשכן, אז כבר בסיני נאמר למשה כיון שזהו העברת השכינה שמסיני למשכן שקשור במיתת בני אהרן, ולכן זה נאמר בסיני כמורה דרך כיצד תתבצע העברה. והנה בסיני ניתנה תורה ויחד עם זה באה השראת שכינה, ולכן ניראה שזה קשור לתורה, שזהו גדולתם של בני אהרן(בתורה). ולכן למדו חז"ל ומביא רש"י שחטאו בכך ש'הורו הלכה בפני משה רבן' שזה רמז לתורה, שהרי במיתתם הוכח שהם הגדולים ולכן בחטא שממנו מתו גם רמוז זה, ולכן זהו שהורו הלכה.. וכן בחטא של 'שתויי יין ניכנסו למקדש' קשור גם לתורה שאסור לפסוק דין בשכרות. וכן שניכנסו לפני ולפנים גם זה קשור לתורה, שהרי בקוה"ק נימצא ארון הברית עם הלוחות שניתנו במתן תורה(ולכן תריג מצות רמוזות בעשרת הדברות,כדברי רס"ג,כיון שהוא התמצית שלהם) וגם חטאם שלא היו להם ילדים קשור לתורה, שעיקר מצוות ת"ת הוא ללמד לאחרים, ובמיוחד לילדיו. ואולי זהו שמובא 'מלמד שהיה משה ואהרן מהלכין תחילה נדב ואביהוא מהלכין אחריהם והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור תחתיהם' (ילקו"ש) שמשה ואהרן היו מנהיגים כשליחי ה', וכך נדב ואביהוא רצו להיות, ולמשה ואהרן ה' דיבר ,ואולי כך חשבו נדב ואביהוא שמכח עמקם והבנתם בתורה זוכים להגיע לדרגה כמו שה' מדבר איתם ממש, שיכולים להנהיג את בנ"י בדרגת ניסי המדבר (וכל פרוש מדגיש צד מיוחד בקשר מעלת התורה שאצלם..) ולכן נשמתם נישרפה ולא הגוף כרמז שהגוף ניטהר ע"י התורה. ואולי זהו שבמדרש רבה (יב,ג) מובא "פקודי ה' משמחי לב" על התורה ואח"כ מובא על אהרן שהיה ליבו עצב על בניו שמתו עד שהתייחד אליו הדיבור ואז שמח. אולי זה רמז לקשור עניין מיתת בניו לתורה, שליבו היה עצב שפסקה תורה כ"ך גדולה במיתת בניו, ושמח כיון שיתייחד אליו הדיבור, כך שראה שעדיין קשור לתורה כמעלתו (ואולי אף הרגיש בדיבור קשר לבניו שמתו..)