השבת הצמודה לשבועות היא פרשת נשא, שבה מופיעות שתי פרשיות - פרשת סוטה ופרשת נזיר. כותב רש"י בשם חז"ל "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ". מיקומן של פרשיות אלו טעון הסבר. בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר מתארת התורה את העם ההולך במדבר איש על מחנו ועל דגלהו, המשכן באמצע והכהנים מסביב, הכל מסודר ומאורגן. מה ראתה התורה להכניס באמצע התיאור הנפלא הזה את פרשת נזיר ואת פרשת סוטה? האם אי אפשר היה לחכות לחלק השני של הספר, שבו עוסקים בכל הבעיות - המתאוננים, בלעם, קורח, פרשת המקושש?

מספרת הגמרא במסכת שבת "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו, דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור (והשאר הוא פרוש של פסוק זה, לך ולמד)" (מסכת שבת דף ל"א עמוד א'), הלל מלמד את הגוי ההוא את הכלל של רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (ספרא פרשת קדושים פרק ד’) שכל התורה בנויה על יסודות מוסריים, "דרך ארץ קדמה לתורה"(תנא דבי אליהו רבה א') התורה בנויה על גבי הדרך ארץ ללא דרך ארץ אין תורה לכן התורה בפרשה הצמודה לקבלת התורה - פרשת נשא מלמדת אותנו את היסוד של  "דרך ארץ קדמה לתורה", שכאשר עם שלם הולך במדבר בסדר נפלא, ופתאום יש חריגים משני הכיוונים "הרואה סוטה בקלקולה" - ירידה מהדרך, ובצד השני הנזיר - גם הוא ירד מהדרך הראשית אבל אל הצד השני, הוא נהיה יותר קדוש מכולם, אנחנו צריכים להחזיר אותם בחזרה לדרך לכן עוצרים את כל התיאור הנפלא של העם ההולך במדבר, ומנסים לפתור את הבעיה סמוך למתן תורה. נאמר לאדם שאם ראה סוטה בקלקולה תעצור, אל תשתה יין, אחר כך תחזור לדרך הזהב, לדרך האמצע כדברי הרמב"ם, קבלת תורה עם יראת שמים אמיתית משמעותה שגם כאשר יש חריגים לא ממשיכים הלאה, משתדלים עד כמה שאפשר לשלב אותם. דרך כזו אפשרית רק כשמבינים שהתורה אינה ספר שלומדים באוניברסיטה, היא תורת חיים שבאה להרים את כולנו. יסוד זה עוזר להבין עוד קטע מדברי חז"ל בילקוט שמעוני על מגילת רות רמז תר"א : "אמר רבי זעירא, המגילה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה לא היתר ולא איסור, ולמה נכתבה ללמדך שכר של גומלי חסדים". נתינתה של תורה לפי סדר מסויים, וכן: "כ"ו דורות קדמה דרך ארץ את התורה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ, ואח"כ עץ החיים זו התורה" (ויקרא רבה ט'), מעשי אבות הקדמה הם למתן תורה ובבחינת דרך ארץ קדמה לתורה. ויש להבין בצורה זו מהותה של קריאת רות בעצרת, מגילה המלאה מעשי חסד, ולכן מתאימה היא לקריאה בחג מתן תורה, בבחינת דרך ארץ קדמה לתורה.