'כיצד הלבישן מאי דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא לעתיד לבוא נמי לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם אלא כיצד הלבישן למיסבר קראי פליגי בה בני ר' חייא ורבי יוחנן חד אמר אהרן ואח"כ בניו וחד אמר אהרן ובניו בבת אחת אמר אביי בכתונת ומצנפת כולי עלמא לא פליגי דאהרן ואח"כ בניו דבין בצוואה ובין בעשיה אהרן קדים כי פליגי באבנט מאן דאמר אהרן ואחר כך בניו דכתיב (ויקרא ח, ז) ויחגור אותו באבנט והדר כתיב ויחגור אותם אבנט ומאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת דכתיב (שמות כט, ט) וחגרת אותם ולמאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת הכתיב ויחגור אותו באבנט והדר כתיב ויחגור אותם אבנט אמר לך ההוא אבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט ולמאן דאמר אהרן ואח"כ בניו והכתיב וחגרת אותם אבנט אמר לך ההוא קמ"ל אבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט ויחגור אותו אבנט ויחגור אותם למה לי שמע מינה אהרן ואח"כ בניו ובבת אחת מי משכחת לה לא צריכא דאקדים'(יומא ה,ב-ו,א).

מזה שהלימוד של סדר הלבישה קשור בלימוד מהו אבנטו של כהן הדיוט,ניראה שזה קשור בזה,שאם האבנט של כהן הדיוט הוא כמו של הכהן הגדול אז הסדר של הלבישה צריך להיות שקודם אהרן מתלבש,ואם האבנטים שונים אז יכולים להלביש בבת אחת(לא רק מצד הסבר הפס'-אלא במהות הדין..).ניראה שבאבנט יש עניין של קשר בין הכה"ג והכהנים ולכן צריך מצד אחד חיבור בניהם ומצד שני חילוק,ולכן אם החיבור הוא שהאבנט שווה אז החילוק הוא בסדר לבישתם,ואם החיבור הוא בסדר לבישתם אז אבנט שונה.מה המיוחד בזה משאר הבגדים? -והנה האבנט הוא חגורה שלובשים על הכתנת סמוך ללב,והוא מכפר על 'הרהור הלב'(זבחים פח,ב)שהאבנט בא לטהר את האדם מהרהורים רעים שהלב מושכו,שהיצה"ר נימצא בלב ובא האבנט לטהר מיצר הרע ולחבר את כל הלב לקב"ה,לרומם את האדם לקדושה.לכן ניתן סמוך ללב,שמפריד בין החלק של המח והלב,לבין החלק התחתון של הבטן ומטה.להיות כעין משה בסיני שלא אכל ולא שתה,אלא היה כמלאך שכולו דבוק בה'.כך האבנט בא לחבר ולרומם את כל האדם לה',שהכל יהיה קדוש,שהתאות הרעות לא יפריעו לו,שכל תאותו תהיה רק לה'.לכן היא ניתנת על הכתנת שמכפרת על שפיכות דמים,שמת הוא אבי אבות הטומאה,ובכלל עצם היכולת למות הוא מהחטא,מהריחוק מה'.לכן האבנט ארכו 32 אמות,מניין 'לב' שנותנו לה',ונימנה באמות כמו שארון הברית נימנה באמות,שעושה ליבו מקום גמור למשכן ה'.ורחבו 3 אצבעות רמז לשכינה בעולם,שאבן השתיה שעליה ישב הארון היתה גבוה 3 אצבעות.כן ניראה כנגד מנורה,שולחן ומזבח הזהב שהם באהל מועד,והלב הוא המשלים את אוהל מועד שהוא הארון בקודש הקודשים ע"י שמחברו למח ששם הנשמה חלק האלוק שבאדם.וזה על הכתנת שמפרת על שפיכות דמים ולמדו זאת מ"ויטבלו את הכתנת בדם",והנה ממכירת יוסף התגלגלו למצרים,שם תיקנו את הרוע שבלב,הקנאה שלכן הרהרו להרגו,ולכן האבנט עליו,כנגד התיקון שיצאו ממצרים דרך סיני לתקן את העולם,וזהו עניינו של האבנט.לכן הוא מרמז על כל עבודת המקדש ע"י הכהנים.לכן בו יש חיבור מצד אחד לכל הכהנים,ההדיוטות והכה"ג.מצד שני חילוק כיון שהכה"ג קדוש יותר,וכעין הקדושה עוברת דרכו אליהם,ולכן קודם אהרן ואח"כ בניו.לפי הדעה שלבשו בבת אחת,אז לבישתם זהו פעולתם שמראה על כל עבודתם שעובדים יחד לקדש את העולם,ואז האבנט שונה שבא לומר שיש הבדל בניהם בהורדת הקדושה לעולם,ולכן אבנט הכה"ג זהו כלאים,כעין יחד שמים וארץ,ואבנט הכהן ההדיוט זה רק פשתן,כעין שלא ממש בחיבור גבוה,אלא ממשיך מהכה"ג.ואולי רמז בהמשך הפס'(בצורת דרש..) "וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו" שתפקידם הוא להרים את העולם לה',כמו מגבעת למעלה,שכהונתם היא לחוק קדושה בעולם,כמו הלוחות החקוקים בסלע,וזה ע"י מעשי הכהונה("יד")של הכהנים,שעובר דרך הכה"ג(אהרן)לבניו וכך בפעולתם ככהנים מקדשים ומתקנים את כל העולם.