מרדכי ושמן המשחה או השמחה?
נכתב על ידי izik28, 3/3/2021
בסד
ד"ת לפרשת כי תשא- פרה אדר התשפ"א
מרדכי ושמן המשחה או השמחה?
------------------------------------------------
בתחילת פרשת כי תשא אנו קוראים על שני נושאים סמוכים שנראים לא קשורים אחד לשני ,הראשון מופיע בפ"ס" וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.
וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה.
וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם."
ספר החינוך מבאר את מצווה קו " מצוה קו - שירחצו כהנים ידיהם ורגליהם בגשתם לעבודה
לרחוץ הידים ורגלים בכל עת היכנס להיכל (עי' תוס' יומא ה ב בד"ה להביא) והבא לעבוד עבודה, וזאת היא מצות קדוש ידים ורגלים, שנאמר "ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. בבואם אל אהל מועד וגו' או בגשתם אל המזבח וגו'" (שמות ל, יט-כ).
משרשי המצוה. היסוד הקבוע שאמרנו להגדיל כבוד הבית וכל המלאכות הנעשות שם, על כן ראוי לנקות הידים שהן העושות במלאכה בכל עת יגעו הכהנים בעניני הבית. ומזה השרש אמרו זכרונם לברכה (זבחים יט:) שאין הכהן צריך לקדש ידיו בין עבודה לעבודה אלא פעם אחת בבקר, ועובד כל היום וכל הלילה, והוא שלא יישן ולא יטיל מים ולא יסיח דעתו. נראה מכל זה שאין הכונה ברחיצה מתחלה אלא להגדלת כבוד הבית שאפילו היה טהור ונקי בתחלת בואו שם צריך לרחוץ. ומשהתחיל בעבודה, אין צריך עוד לרחיצה בין עבודה לעבודה זולתי ביום הכפורים לרוב חמרו של יום, לפי שכל עסק עבודת הבית אנו רשי מחזק ואומר" באם אל אהל מועד" - (ת"כ פ' שמיני זבחים יט) להקטיר שחרית ובין הערבים קטורת או להזות מדם פר כהן המשיח ושעירי ע"א
"ולא ימותו" - הא אם לא ירחצו ימותו שבתורה נאמרו כללות ומכלל לאו אתה שומע הן
"אל המזבח" - החיצון שאין כאן ביאת אהל מועד אלא בחצר" .
הקב"ה מקפיד על כבוד הכהנים העובדים במשכן או במקדש ועל קדושת בית ה" , כך גם על קדושת האדם ובתי כנסיות ומדרשות , המשך הפסוקים עובר לנושא אחר " וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. כה וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. כו וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ, וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי, לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ, קֹדֶשׁ הוּא, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו""
אם נשים לב במילים " ראש מר דרור מסתתרת המילה " מרדכי" ,הרבנית פנינה נויבירט מסבירה,"התרגום לארמית של הבושם מר דרור הוא “מירא דכיא” – צמד מילים אלו נשמע כמו
“מרדכי” – ומכאן הקשר בין מרדכי לתורה לפי המדרש., סממ ןהקטורת " מור" מזכיר את המילה מרדכי , אך מה השקר בין מרדכי לפיטום הקטורת ולפורים שחגגנו אתמול?" המאמר ממשיך ומסביר" חז”ל מבקשים לקשור בין סיפור המגילה, ובפרט בין דמותו של מרדכי,
לבין חווית ההתבשמות שבשמן המשחה ושבקטורת.
ביאור נפלא לקשר בין מרדכי לבין סממני הקטורת מובא בדברי בעל המאור ושמש (רמזי
פורים), העומד על הקשר בין מרכיבי הקטורת השונים. בעולמנו יש איזונים בין כוחות
הטוב ובין כוחות הרוע. ברם באופן אירוני, כוחות הרוע שבעולם חזקים יותר מכוחות
הטוב, ובלשונו: “והענין הוא דהנה בסטרא דקדושה יש עשר קדושות … ובסטרא אחרא
הן אחד עשר”. בעולמנו קיימות עשר מעלות קדושה, ומנגד אחד עשר מעלות של הסטרא
אחרא, הצד האחר. אמירה זו קשה מאוד, האמנם גובר הרוע על הטוב? נדמה כי רבים
מאיתנו יסכימו, כי חיי חטא נתפסים כעזים, פרועים וחזקים יותר מאשר חיים
נורמטיבים טובים. המילים “אקשן” או “פעולה” הפכו בעידן הפוסט מודרני למילים
נרדפות לאלימות ולשפיכות דמים. מדוע? למה משתחררת מאיתנו יותר אנרגיה כאשר אנו
סוטים מהדרך? יתכן שפשר הדברים נעוץ בעובדה כי כאשר אנו הולכים בדרך הישר אנו
עושים את המצופה מאיתנו, אנו מרצים את מחנכנו, אולם כאשר אנו חוטאים – יש בכך
משום שחרור, פריקת עול וביטוי עצמי. כך למשל בגיל ההתבגרות, תהליך עיצוב
האישיות כרוך במרידה במוסכמות (ור’ בין היתר בדברי הרב סולוביצ’יק בעל התשובה).
מסביר המאור ושמש, כי הקטורת מקנה לנו כלים להתמודד עם התופעה האמורה: “והנה
אחד מן הסממנים היה החלבנה שריחו רע מאד, ומזה למדו חז”ל כל תפלה שאין בה פושעי
ישראל אינה תפלה כמו שבהקטורת הוצרכו גם כן לערב החלבנה הגם שריחו רע”. סממני
הקטורת הטובים והריחניים היו עשרה במספר, ממש כפי עשרת מעלות הקדושה שבעולם.
כדרך התמודדות עם עצמת כוחות הרשע בעולם, צורפה החלבנה, אשר ריחה רע, המסמלת את
כוחות הרוע. צירוף החלבנה לקטורת העלה את מספר הסממנים לאחד עשר, מספר זה שווה
ערך לאחד עשר מעלות הסטרא אחרא. “גויס” שחקן מהנבחרת המתחרה, ובכך הגענו
להשוואת כוחות. הקטורת אינה מעניקה לגיטימציה לדרך החטא, ההיפך הגמור, היא
מגייסת לקרבה את העוז שבחטא, את חריפות החלבנה. החלבנה כשלעצמה אינה מריחה טוב,
אבל עם שחיקתה עד דק, ובשילוב עם עשרת הסממנים האחרים, החלבנה מוסיפה לקטורת
עוצמה שלא היתה בקטורת בלעדיה."
המלך אחשווראש היה ידוע בגינוני מלכותו הראוותיים ובכך שהשתמש בכלי המקדש בארמונו לסעודתיו
כל הנשים שהיו מובאות אל ארמונו היו צריכו להיות חודשים במעין טיפול יופי כזה או אחד שמקורו בשמן מבוסם, מה עוד שהכל היה כמעט למטרת זימה... בניגוד מוחלט לסממני הקטורת שהייתה מכפרת על ישראל ולה סגולות רבות כידוע , אם נחלק את המילה " מרדכי" נקבלאת המילה" דרכ –ים " שמקשרת אותנו לקריעת ים סוף , מה הקשר בין קריעת ים סוף לפורים ? יציאת עם ישראל מעבדות וטומאת מצרים לקדושת עבודת ה" בדיוק כמעט כמעשה מגילה בה ניצלו היהודים מגזרת השמד של המן וזימת המלך אחשווראש שלא היה בדיוק בראש... אותה ים שהיה הכלי שבו היו הכהנים מיטהרים לפני עבודתם במזבח העולה , וידוע האימרה," תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: כמראה אבן ספיר דמות כסא.", כסא כבוד ה" אותו מרדכי שמר מכל משמר ,הוא לא התקפל בפני המן ועוזריו ולא כרע והשתחחוה אלא רק למלך מלכי המלכים , אסתר גם ששהתה בארמון המלך מתוך רצונה או לא ... שמרה על יהדותה וכבוד עמה ,
הכלי בו היה שמן המשחה היה עובד מדור לדור ,המדרש מסביר," מצוה הכנת שמן המשפחה יש לה קשר ההדוק עם משה רבינו. רק משה עשה שמן המשחה ולא נעשה מעולם שמן אחר, כלשון הרמב"ם : "ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה. והרמב"ם הוסיף:" ודע שלא נעשה ממנו כלל ולא ייעשה זולת מה שעשה משה, לאמרו יתעלה "יהיה זה לי",
בשני המקומות האלו הזכיר הרמב"ם ענין זה, בהמשך להלכה (שם):
הסך משמן המשחה כזית במזיד חייב כרת, ובשוגג מביא חטאת קבועה שנאמר "ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו", ואין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה שנאמר "ממנו", מזה שנאמר בו "שמן משחת קדש יהיה זה לי".
בזה גילתה התורה ששמן המשחה המקורי, היסודי והבלעדי הוא שמן שעשה משה רבנו. עשיית השמן קובעת היא, אפוא, את כחו לדורות, ועל כן המצוה לעשותו נאמרה במיוחד למשה.את ההלכות בהלכות כלי המקדש פרק א' צריכים לקרוא ברציפות כך: מצות עשה לעשות שמן המשחה שיהיה מוכן לדברים שצריכין משיחה בו שנאמר "ועשית אותו שמן משחת קדש"וככה עשהו משה רבינו במדבר... ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה " לשמן המשחה היה קשר גם ליעקב אבינו כפי שמסביר המדרש" לפי אחד המדרשים , לשמן היה היסטוריה מרתקת. הפך ששכח יעקב בעבר הנהר – פך שגרם לו לשוב על עקבותיו ולהתמודד עם המלאך – הכיל את השמן שמאוחר יותר הפך לשמן המשחה, ושמן זה גם היה השמן שלא נגמר בנס שחולל אליהו הנביא עם האישה הצרפית, ואלישע הנביא עם אסוך השמן.
תכונה ניסית אחרת של השמן מצויינת במדרשים המספרים כי כל כוהן גדול שהיה נמשח בשמן זה היה מתייפה. נאמר כי באמצעותו היו בוחרים את הכוהן הגדול: היו מעמידים שורה של כוהנים ואת השמן באמצע, והשמן היה ניצוק מעצמו על ראש הכוהן שהיה מתאים לכך.
והנה תיאור של משיחת אהרון בשמן : "בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן נרתע ונפל לאחוריו, אמר אוי לי שמעלתי בשמן המשחה! השיבתו רוח הקודש: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש היורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מידותיו, כטל חרמון שיורד על הררי ציון, מה הטל הזה אין בו מעילה, אף שמן המשחה אין בו מעילה."
זמן קצר לפני חורבן בית המקדש הראשון גנז יאשיהו מלך יהודה את השמן – יחד עם ארון הברית ועוד מספר פריטים. הם נגנזו במחילה שהוכנה לכך על-ידי שלמה המלך , והם עתידים להתגלות שוב בביאת המשיח".
המילה " משחה " שקשורה לשמן שהיה מכתיר את הכהן הגדול ושאר הכהנים בעבודת הקודש , היה טהור וזך , אם נהפות את המילה" משחה" נקבל שמחה , איזו שמחה אנו רוצים ? שמחת הוללות המן ואחשווראש על כל טומאתה הגם שבסעודת המלך היה אוכל כשר ויין כשר כדת כל איש ואיש, היה אסור ליהודים להשתתף בה! או להבדיל שמחה צנועה אך טהורה ערכית ומלאה בברכת ה" ? כשמחת חתונה או להבדיל בית פרצים חלילה!! התשובה הנכונה לפי תורת ישראל נראה לי ידועה לכל!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
